הזנחה רגשית בילדות עשויה להעלות את הסיכון לאירועים מוחיים בעתיד (Neurology)

הזנחה רגשית בילדות הינה גורם סיכון אפשרי לאוטם מוחי, כך עולה מתוצאות מחקר תצפיתי חדש, שפורסמו בכתב העת Neurology.

החוקרים מצאו כי הסבירות לאוטם מוחי כרוני הייתה גבוהה כמעט פי שלוש באלו שחוו הזנחה רגשית משמעותית בילדות, בהשוואה לאלו עם הזנחה רגשית מעטה. הממצאים מהווים אינדיקציה נוספת לחשיבות אהבה והזנה בשלב מוקדם במהלך החיים על המצב הבריאותי לאורך החיים.

מדגם המחקר כלל 1040 מבוגרים בגילאי 55 ומעלה, שהשלימו שאלונים מובנים להערכת חוויות שליליות במהלך תקופת הילדות. במהלך מעקב ממוצע של 3.5 שנים, 257 משתתפים הלכו לעולם; 192 מהם עברו בדיקות נוירו-פתולוגיות, וקבוצה זו היוותה את הבסיס לסקירה. הגיל הממוצע בעת התמותה עמד על 88.5 שנים.

בבדיקות נוירו-פתולוגיות, ב-103 נבדקים (53.7%) לא נמצאה עדות לאוטמים מוחיים כרוניים, ב-42 (21.9%) זוהה אוטם יחיד וב-47 (24.5%) זוהו שני אוטמים מוחיים, או יותר. החוקרים לא מצאו קשר בין אוטם מוחי כרוני ובין הגיל בעת התמותה, רמת השכלה או מין הנבדקים.

מהסקירה הראשונה שתוקנה לגיל, מין ורמת השכלה, החוקרים מצאו קשר בין חוויות שליליות במהלך תקופת הילדות ובין סבירות גבוהה יותר לאוטמים מוחיים כרוניים (יחס סיכויים של 1.10). בממוצע, הסבירות לאוטם מוחי הייתה גבוהה פי 2.20 באלו שדיווחו על חוויות שליליות משמעותיות במהלך הילדות (אחוזון 75), בהשוואה לאלו שדיווחו על חוויות שליליות ברמה נמוכה (אחוזון 25).

כאשר החוקרים בחנו את המדדים באופן נפרד, הם מצאו קשר בולט בין הזנחה רגשית ובין סיכון מוגבר לאוטם מוחי, אך לא זיהו קשר עם יתר המדדים (כולל הפחדה הורית, אלימות משפחתית, מהפכה משפחתית וקשיים כלכליים).

הזנחה רגשית משמעותית (אחוזון 75) לוותה בעליה של פי 2.83 בסיכויים לאוטם, בהשוואה להזנחה בדרגה נמוכה (אחוזון 25).

החוקרים כותבים כי המנגנון הביולוגי העומד בבסיס הקשר בין הזנחה רגשית בגיל צעיר ובין אוטם מוחי בגיל מאוחר יותר , עדיין אינו ברור.

Neurology. 2012;79:1534-1539

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן