מסקירת ספרות מקיפה עולה כי כל פעילות גופנית אירובית המעלה את קצב הלב ומגדילה את דרישת הגוף לחמצן, עשויה להפחית את הסיכון לדמנציה ולהאט התקדמות התדרדרות קוגניטיבית.
במסגרת הסקירה בחנו החוקרים את הספרות המדעית בחיפוש אחר נתונים בנושא פעילות גופנית ותפקוד קוגניטיבי, כולל מחקרים בבעלי חיים ומחקרים תצפיתיים. בסופו של דבר נסקרו למעלה מ-1,600 מאמרים, כאשר 130 נגעו ישירות לנושא האמור.
לדברי החוקרים, מעולם לא הוגדרה הכמות הנדרשת של פעילות גופנית להשגת התועלת על פעילות המוח. עם זאת, נראה כי פעילות גופנית המובילה לעליה של קצב הלב לערך של 60% מהדופק המקסימאלי, המבוצעת במשך כ-150 דקות בשבוע, הינה ככל הנראה המלצה ראשונית הולמת.
גם לתרגילי תנגודת, דוגמת הרמת משקולות, השפעה חיובית של תפקוד המוח, אך בספרות הרפואית פחות נתונים בנושא זה.
על-בסיס הסקירה הספרותית החוקרים מדווחים על השפעה משמעותית של פעילות גופנית אירובית בבני אדם, הכוללת הפחתת הסיכון לדמנציה וליקוי קוגניטיבי קל; שיפור מדדי תפקוד קוגניטיבי, הן בקשישים בריאים והן באלו עם ליקוי קוגניטיבי; שמירה טובה יותר על התקשורת המוחית, כפי שנמדד לפי בדיקות fMRI (Functional Magnetic Resonance Imaging); ועליה בנפח קורטקס וההיפוקמפוס (אזורים חיוניים לתפקוד הזיכרון).
ממחקרים בבעלי חיים עלתה השפעה משמעותית לפעילות גופנית אירובית על יכולת הלמידה והזיכרון; מדדים שונים לנוירופלסטיות; עליה ברמות גורמים נוירוטרופיים ועליה בנוירוגנזה של ההיפוקמפוס.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הנתונים תומכים בחשיבותה של פעילות גופנית אירובית למניעת דמנציה וליקוי קוגניטיבי קל, עם השפעה חיובית לאחר התחלת תהליכים אלו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!