הפחתת צריכת מלח עשויה לסייע בשמירה על התפקוד הקוגניטיבי בקשישים, בעיקר בקרב אלו שאינם פעילים גופנית, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Neurobiology of Aging.
במחקר שכלל למעלה מ-1,200 מבוגרים עם תפקוד קוגניטיבי תקין בתחילתו, מצאו החוקרים כי צריכה גבוהה של נתרן, בשילוב עם פעילות גופנית מעטה לווה בהתדרדרות בתפקוד הקוגניטיבי הכולל במהלך שלוש שנים.
מדגם המחקר כלל 1,262 מבוגרים בגילאי 67-84 שנים בתחילת המחקר, עם תפקוד קוגניטיבי תקין, שהתגוררו באופן עצמאי. שאלוני תזונה שימשו להערכת הצריכה האנרגטית ומוצרי מזון, כולל צריכת נתרן יומית. מבחן Modified Mini-Mental State Examination (3MS) ניתן כל שנה, ומדד Physical Activity Scale for the Elderly שימש להערכת הפעילות הגופנית.
420 משתתפים סווגו לשליש צריכת נתרן נמוכה (חציון, 1781 מ”ג ביום), 421 לשליש האמצעי (חציון, 2648 מ”ג ליום) ויתר 421 המשתתפים לשליש העליון של צריכת נתרן (חציון, 3919 מ”ג ליום).
לאחר תקנון לגיל, מין, השכלה, היקף מותניים, סוכרת ודיאטה כוללת, נמצא קשר בין צריכת נתרן ובין השינוי הקוגניטיבי עם הזמן באלו עם פעילות גופנית מעטה.
בקבוצת המשתתפים עם פעילות גופנית מעטה, באלו עם צריכת נתרן נמוכה התוצאות היו טובות יותר במשך הזמן, בהשוואה לאלו בשליש האמצעי והעליון מבחינת צריכת נתרן. הירידה הממוצעת במבחני 3MS בקרב משתתפים בשליש התחתון, האמצעי והעליון של צריכת נתרן, עמדה על 0.57, 2.07 ו-1.72, בהתאמה.
הממצאים נותרו ללא שינוי לאחר תקנון נוסף לצריכה האנרגטית, סידן, כולסטרול ורמות שומנים בדם, ומדד Canadian Healthy Eating Index Score.
החוקרים לא הצליחו להדגים קשר בין צריכת נתרן ובין התפקוד הקוגניטיבי במבוגרים פעלים מאוד גופנית. כמו כן, לא נמצא קשר משמעותי בין צריכת נתרן ובין תפקוד קוגניטיבי בתחילת המחקר בקבוצת המשתתפים עם פעילות גופנית רבה או באלו עם פעילות גופנית מעטה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מתוצאות המחקר עולה קשר בין העדר פעילות גופנית וצריכת מלח ובין ההתדרדרות בתפקוד הקוגניטיבי במבוגרים. הם קוראים לערוך מחקרים נוספים, במטרה להבין טוב יותר את המנגנונים האחראיים לקשר בין צריכת נתרן ובין תפקוד קוגניטיבי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!