ממחקר חדש שהוצג בכנס השנתי של Radiological Society of North America, עולה כי אבחון בעזרת מחשב (Computer-Aided Detection CAD), מגדיל משמעותית את הדיוק של בדיקת קולונסקופיה וירטואלית.

התוצאות היו דומות לאלו של קולונסקופיה אופטית עבור פוליפים בגודל 1 ס”מ ומעלה. השיטה עובדת היטב במרבת הסוגים המדאיגים של פוליפים ועשויה לסייע לרופאים לראות פוליפים שאחרת היו מפוספסים. כמו כן, ייתכן שמסיבה זו עלויות קולונוסקופיה וירטואלית יהיו משתלמות יותר ולכן הבדיקה תיכנס לשימוש נרחב יותר.

החוקרים רצו לבדוק אם CAD משפר את יכולת קולונוסקופיה וירטואלית לאבחן פוליפים אדנומטוטיים במעי הגס. לכן, הם בדקו את הנתונים מ-1,186 נבדקים שעברו בדיקות סקר לסרטן המעי הגס והרקטום, הן ע”י קולונוסקופיה וירטואלית והן ע”י קולנוסקופיה קונבצניונאלית, ב-3 מרכזים רפואיים. המשתתפים עברו טיפולי הכנה שכללו דיאטת נוזלים נקיה, חומר משלשל וחומר ניגוד שניתן דרך הפה, המכוון לזיהוי אבנורמליות בדופן המעי הגס, ולכן מסייע להבחין בין קפלים ובין פוליפים אמיתיים.

החוקרים חילקו את הנתונים לשתיים, במטרה להעריך את חשיבות CAD. הנתונים עבור 394 נבדקים קובצו בסט אחד, ששימש לאימון, ויתר 792 הממצאים שימשו לניתוח הנתונים. החוקרים חישבו את הרגישות, שיעורי תשובות חיוביות-שגויות, ו-Free-Response Receiver Operating Characteristic (FROC) עבור שני גדלי סף של פוליפים – 8 מ”מ ו-10 מ”מ.

מהתוצאות עולה כי קולונוסקופיה וירטואלית בשילוב עם CAD, היתה בעלת רגישות של 86.2% פר-פוליפ, עבור פוליפים בקוטר 1 ס”מ ומעלה, בפוליפים אלו, אחוז הרגישות פר-מטופל היתה 89.3%.

שיעורי תשובות חיוביות-שגויות עמד על 2.1 פוליפים שגויים פר-מטופל. 2 הקרצינומות בקבוצת נתונים זו אובחנו באמצעות קולונוסקופיה וירטואלית בשילוב עם CAD, כך שלא היו תשובות שליליות-שגויות  ושיעור תשובות חיוביות-שגויות היה 0.7 פר-מטופל. מעניין שמוקדם יותר, רק אחת מהממאירויות אובחנה ע”י קולונסקופיה אופטית.

הרגישות לאבחון פוליפים גדולים מ-8 מ”מ, עמדה על 85.4%, בהשוואה לרגישות של 89.6% בבדיקת קולונסוקפיה קונבנציונאלית. עבור פוליפים ברמת סף זו, שיעור תשובות חיוביות-שגויות עמד על 6.7 פוליפים שגויים פר-מטופל. הסיבה השכיחה ביותר לתשובה חיובית-שגויה בבדיקת קולונוסקופיה וירטואלית היו קפלים במעי הגס וב-Ileocecal Valves. תשובות שליליות-שגויות היו בעיקר בגבולות אויר-נוזל, על קפלי מעי גס תקינים או סמוך להם. עבור שני גדלי הסף של פוליפים, ניתוח FROC הראה כי הרגישויות היו גבוהות בכ-5% בסט ששימש לאימון, בהשוואה לסט שנבדק.

מנקודת המבט של הרופא, קולונוסקופיה וירטואלית היא פרוצדורה מעמיסה, ו-CAD מסייעת באופן משמעותי בקטנת כמות הנתונים אותה יש לבחון. החוקרים הסבירו כי נמשכת המחלוקת בנושא הדיוק הטוב יותר של בדיקת קולונוסקופיה אופטית, הצורך בהכנת המעי לשתי הפרוצדורות, והצורך בקולונוסקופיה אופטית לאחר זיהוי פוליפ בקולונוסקופיה וירטואלית. עם זאת, הם הסבירו הכי התחרות בין קבוצות המומחים תיפתר לחלוטין אם קולונוסקופיה וירטואלית תהיה זמינה יותר, מאחר שיותר מטופלים יעברו את הפרוצדורה, יותר פוליפים יאובחנו, ולגסטרואנטרולוגים ולרדיולוגים תהיה עבודה רבה.

החוקרים מאמינים כי אין מספיק רופאים המבצעים קולונסקופיה. במקום לשאול אם הפרוצדורה טובה יותר, צריך לשאול כיצד ניתן להשיג מספיק גסטרואנטרולוגים שיבצעו את בדיקות הקולונסקופיה, שיידרשו אם מטופלים רבים יותר יעברו קולונוסקופיה וירטואלית. שתי הפרוצדורות ישלימו אחת את השניה, במקום להתחרות זו בזו. הנושאים הקריטיים באשר לעומס על המטופל ויעילות ניצול המשאבים היא בביצוע בדיקות סקר שיהיו מאורגנות דיו כך שבמקרים המעטים שיאובחנו פוליפים, ניתן יהיה לעבור מקולונוסקופיה וירטואלית לקולונוסקופיה קונבנציונאלית באותו יום, ללא הצורך בטיפולי הכנה כפולים לשתי פרוצדורות נפרדות.

RSNA 91st Scientific Assembly and Annual Meeting: Abstract SSG10-05. Presented Nov. 29, 2005.

לידיעה במדסקייפ