שיטות הדמיה מאפשרות לרדיולוגים לספק לגניקולוגים ולמטופליהם אבחנה טובה יותר ואפשרויות טיפול לא-ניתוחיות.
ממחקר חדש שעקב אחר 100 נשים שסבלו מגידולים פיברוידיים רחמיים (Uterine Fibroid) עולה כי MRI משפר את בחירת המטופלות שיקבלו טיפול לא-ניתוחי (Uterine Fibroid Embolization UFE) להרוג את תאי הגידול.
גידולים פיברוידיים ברחם הם גידולים שפירים נפוצים מאוד המתפתחים בדופן השרירית של הרחם בעד ל-40% מהנשים מעל גיל 35. המחקר מראה כי MRI עשוי לשמש ברדיולוגיה התערבותית לקבוע אם ניתן לבצע UFE, לבחון סיבות אפשריות אחרות לתסמינים, לזהות פתולוגיות שעשויות למנוע מהאישה לעבור טיפול UFE ולהימנע מטיפולים לא-יעילים.
בד”כ נשים עוברות אולטרה-סאונד במשרד הגניקולוג כחלק מההערכה לקבוע נוכחות Uterine Fibroids. מדובר בכלי הדמיה בסיסי לזיהוי פיברויידים שלעיתים קרובות את מחלת הרקע או את כל הפיברויידים הקיימים. מסיבה זו, MRI הוא כלי ההדמיה הסטנדרטי בשימוש.
החוקרים מסבירים כי ההבדל בין בדיקת MRI לבדיקת US, דומה להבדל בין האזנה לדיסק דיגיטלי לעומת האזנה לתקליט האיכות טובה יותר בכל המובנים. בבדיקת MRI ניתן לתאר בבירור את המיקום של כל גידול, לקבוע את החיות שלו לטיפול לא-כירורגי, לשלול אבחנות שגויות, לזהות אילו טיפולים הכי מתאימים לכל מטופל ולהימנע מטיפולים לא-יעילים.
החוקרים מוסיפים כי MRI הוא כלי חינוכי מצוין לנבדקים מאחר שניתן לראות את הגידולים גם בעין לא-מיומנת, לכן נשים יכולות לראות בדיוק מה מתרחש בתוך הרחם שלהן. ע”י שיתוף החולה, ניתן להשתמש ב-MRI כדי לשפר את הדאגה למטופל ע”י אבחנה טובה יותר, חינוך טוב יותר, אפשרויות טיפול טובות יותר ותוצאות טובות יותר.
במחקר השתתפו 100 נשים שקיבלו טיפול לגידולים פיברויידים ברחם סימפטומטיים. כל הנבדקות עברו קודם לכן בדיקה גניקולוגית וקלינית. 94 מהנשים עברו בדיקות MRI שהראו 381 Leiomyoma (Fibroid).
לאור תוצאות MRI, 21 מהנשים לא עברו טיפול UFE. במקרים אלו, הרדיולוגים השתמשו ב-MRI כדי לקבוע איזה טיפול לא יהיה מתאים לחולה, בעקבות פקטורים ביולוגים, דוגמאת גידולים לא-ויאבילים (גידולים החסרים את אספקת הדם הדרושה לתסחיף), גודל הרחם, נוכחות Adenomyosis בודדת ונגעים אנדומטריאלים. 68 נבדקים (72%) עברו UFE.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!