במהלך הריון חלה עליה משמעותית ברמות אסטרוגן, פרוגסטרון והורמונים אחרים, בהשוואה לתקופות אחרות בחיים. הורמוני הריון מיוצרים בעיקר בשליה, וסימנים להפרעה בשליה עשויים לשמש כסמנים בלתי-ישירים של חשיפה הורמונלית במהלך ההריון. נמצא קשר לא-עקבי בין מרקרים אלו במהלך ההריון ובין הסיכון להתפתחות סרטן השד באם.
מחקר חדש נועד לבחון את הקשר בין הסמנים העקיפים של חשיפה הורמונלית, דוגמאת משקל השליה ומאפיינים אחרים של ההריון וסיכון האם לפתח סרטן שד.
במסגרת המחקר השתתפו נשים מ-Swedish Birth Register שילדו ילד יחיד בין השנים 1982-1989, עם נתונים מלאים על תאריך הלידה וגיל ההריון. החוקרים עקבו אחר הנשים עד להופעת סרטן שד, תמותה או סיום תקופת המעקב (31 בדצמבר, 2001). הערכת הקשר בין חשיפה הורמונלית ובין הסיכון להתפתחות סרטן השד נעשתה ע”י Cox proportional hazards models.
מתוך 314,019 נשים במחקר 2216 (0.7%) פיתחו סרטן שד במהלך תקופת המעקב עד 2001. מהן, 2100 (95%) אובחנו לפני גיל 50. הסיכון לסרטן שד בנשים עם משקל שליה קטן מ-500 גרם בשתי הריונות עוקבים היה נמוך יותר בהשוואה לנשים עם משקל שליה בטווח 500-699 גרם בהריון הראשון ולפחות 700 גרם בהריון השני (או להיפך) (Hazard Ratio מתוקנן = 1.82, 95% CI 1.07-3.08), והסיכון הוכפל בקרב נשים עם שליה במשקל של 700 גרם לפחו בשתי ההריונות (Hazard Ratio מתוקנן = 20.5, 95% CI 1.15-3.64). משקל לידה גבוה (מעל 4 ק”ג) בשתי לידות נמצא קשור בסיכון מוגבר לסרטן השד, לפני אך לא לאחר תיקנון למשקל השליה ומשתנים אחרים (Hazard Ratio מתוקנן = 1.10, 95% CI 0.76-1.59).
לסיכום, קיים קשר חיובי בין משקל השליה ובין סיכון האם לסרטן השד. תוצאות אלו מספקות תמיכה נוספת בהשערה לפיה הורמוני הריון הם מתווכים חשובים בהתפתחות סרטן השד באם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!