הסיכון למלנומה בשל מוטציה גנטית נמוך מכפי שנטען בעבר (J Natl Cancer Inst)

ממצאי מחקר המבוסס על האוכלוסיה מעידים כי נשאים של מוטצית ה-CDKN2A מצויים בסיכון של 28% לחלות במלנומה לאורך חייהם, סיכון נמוך בהרבה מהסיכונים של 58% ושל 91% שעלו במחקרים שנערכו במשפחות שבהן ריבוי של מקרים.

החוקר הראשי, ד”ר Begg, מסביר בראיון כי במחקרים שנערכו במשפחות אלה ניתן בקלות לקשר גנים אחרים לסיכון לחלות במלנומה כמו גם את הגן המדובר. הוא מוסיף כאשר בוחנים את ההיסטוריה המשפחתית כפי שנעשה במחקר הנוכחי, ניתן לבצע הערכה מייצגת יותר של הסיכון.

במחקר הנוכחי בוצעה אנליזה של שכיחות מקרי המלנומה ב-9 אזורים גאוגרפים שונים באוסטרליה, קנדה, ארצות-הברית ואיטליה.

דנ”א מ-3550 חולי מלנומה נבדק לזיהוי מוטציות CDKN2A. היסטורית המלנומה של קרובי המשפחה מדרגה ראשונה של החולים שימשה לקביעת הסיכון לחלות במלנומה לאורך החיים הקשור לסטטוס נשאות המוטציות.

בסך הכל, זוהו 65 נשאי מוטציות. הסיכון להתפתחות מלנומה בקרב הנשאים נע בין 14% בגיל 50 שנים ל-28% בגיל 80 שנים. ב-18 מקרים נמצאו 3 קרובי משפחה עם מלנומה, אך רק באחד מהמקרים הופיעה המוטציה.

ד”ר Begg מציין כי מוטציות אלו הינן נדירות, ולכן בדיקות גנטיות לזיהוי המוטציות יאפשרו זיהוי מספר נמוך יחסית של נשאים. הוא מוסיף כי הקבוצה ממשיכה לבחון נתונים העולים מהמחקר הנוכחי בכדי לנסות לזהות גורמי סיכון גנטיים אחרים למלנומה.

לידיעה במדסקייפ

J Natl Cancer Inst 2005;97:1507-1515.

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

מקור: pubmed
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|05/10/2026

חולי שאת שלפוחית השתן Transitional cell carcinoma (TCC) בשלב של HG לא חודר שריר Nonmuscle-Invasive Urothelial Carcinoma (HG MIBC), נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות עם חדירה לשריר

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/09/2026

למרות ההתקדמות בהבנת גידולי הראש והצוואר בעשורים האחרונים, עדיין קיים קושי בזיהוי סמנים ביולוגיים אמינים. עם העלייה בשכיחות סרטן האורופרינקס הקשור לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) וסרטן הנזופרינקס הקשור לנגיף אפשטיין־בר (EBV), הופיעו circulating tumor DNA ‏(ctDNA) ו־DNA נגיפי אונקוגני כסמנים ביולוגיים בעלי פוטנציאל מבטיח

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

מקור: AUA
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|09/08/2026

חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן