כריתת כליה חלקית בניתוח פתוח לעומת לפרוסקופיה (ה-BJU International)

ניתוח כריתת כליה חלקית לפרוסקופי (LPN) הולך ותופס את מקומו של ניתוח כריתת הכליה הרדיקלית הפתוח כטיפול הסטנדרט בגידולי כליה ללא סיבוכים, אך ביצוע כריתת כליה חלקית עדיין קשה יותר לביצוע בלפרוסקופיה, במיוחד כשהמטרה הינה לחקות את הטכניקה של הניתוח הפתוח.

מטרת המחקר היתה להשוות בין מקרים שבהם בוצע LPN לבין מקרים שבהם בוצע ניתוח כריתת כליה חלקית פתוח (OPN) במוסד רפואי אחד, להעריך את גודלם וסוגם של הגידולים בכל אחת משתי קבוצות החולים ואת התוצאה המוקדמת לאחר כל אחת מהפרוצדורות.

החוקרים ביצעו ניתוח רטרוספקטיבי של רשומות רפואיות של חולים שעברו כריתת כליה חלקית בין ינואר 2000 לאפריל 2004, וזיהו 66 חולים שעברו LPN שהשוו ל-59 חולים שעברו OPN (הגיל הממוצע בקבוצות ה-LPN וה-OPN היה 62.1 שנים ו-64.2 שנים, בהתאמה; 70% מהחולים היו גברים בכל אחת משתי הקבוצות).

הנתונים שנבדקו היו משך הניתוח, כמות הדם שאבד, רמות הקראטינין לפני ואחרי הניתוח, משך השמן עד לחזרה לנושלים ולתזונה רגילה, משך השהייה בבית החולים, גודל הגידול, סוג הגידול הפתולוגי והסיבוכים. הקבוצות הושוו באמצעות t-test כשערך P < 0.05 מייצג מובהקות סטטיסטית.

ב-59% מהחולים שעברו LPN נמצאו גידולים בצד ימין, לעומת 53% מהחולים בקבוצת ה-OPN. גודל הגידול הממוצע עמד על 2.2 ס”מ ו-3.4 ס”מ, בהתאמה ואילו הניתוח ארך 144 דקות לעומת 239 דקות, בהתאמה (P < 0.001 בשני המקרים). כמות הדם הממוצעת שאבדה עמדה על 236 מ”ל ו-363 מ”ל, בהתאמה (P = 0.09).

7 חולים בקבוצת ה-OPN עברו כריתת כליה חלקית הכרחית בשל הימצאות כליה אחת (ב-2 חולים) או בשל azotaemia (ב-5 חולים). באף אחד מהחולים בקבוצת ה-LPN לא התחייב ביצוע כריתת כליה חלקית.

רמות הקאטינין נמדדו לפני הניתוח, יום אחריו ויומיים אחריו ועמדו על ערכים של 88µmol/L, 88µmol/L ו-97µmol/L בקבוצת ה-LPN, ועל ערכים של 106µmol/L, 97µmol/L ו-106µmol/L בקבוצת ה-OPN.

מתן נוזלים צלולים החל כעבור 41 שעות בממוצע ממועד הניתוח, מתן תזונה רגילה החל כעבור 76 שעות בממוצע ממועד הניתוח וזמן השחרור הממוצע היה 129 שעות לאחר מועד הניתוח בקבוצת ה-OPN; הערכים הממוצעים המתאימים בקבוצת ה-LPN עמדו על 24 שעות (P = 0.01), על 49 שעות (P = 0.2), ועל 82 שעות (P < 0.001). הסיבוכים היו דומים בשתי הקבוצות, אך תת-הסוגים הפתולוגיים נבדלו בין נבדקי שתי הקבוצות.

החוקרים מסיקים כי LPN מראה יתרונות תפקודיים מוקדמים על-פני ה-OPN מבחינת חזרה מוקדמת יותר לתזונה ושחרור מהיר יותר מבית החולים. אולם, שתי קבוצות החולים לא הותאמו מבחינת גודל הגידול ותת-הסוג הפתולוגי שלו, כשהגידולים הגדולים יותר והממאירים יותר נמצאו בקבוצת ה-OPN.

החוקרים מסכמים כי התוצאות מעידות שה-LPN בטוח ויעיל במקרים של גידולי כליה קטנים, אך טיפול במקרים שבהם כריתת כליה חלקית הכרחית או במקרים של גידולים גדולים מבוצע בהצלחה באמצעות טכניקות ניתוחים פתוחים ומעלה תוצאות טובות.

BJU International: Volume 96: Issue 6; Page 811

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

מקור: pubmed
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|05/10/2026

חולי שאת שלפוחית השתן Transitional cell carcinoma (TCC) בשלב של HG לא חודר שריר Nonmuscle-Invasive Urothelial Carcinoma (HG MIBC), נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות עם חדירה לשריר

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/09/2026

למרות ההתקדמות בהבנת גידולי הראש והצוואר בעשורים האחרונים, עדיין קיים קושי בזיהוי סמנים ביולוגיים אמינים. עם העלייה בשכיחות סרטן האורופרינקס הקשור לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) וסרטן הנזופרינקס הקשור לנגיף אפשטיין־בר (EBV), הופיעו circulating tumor DNA ‏(ctDNA) ו־DNA נגיפי אונקוגני כסמנים ביולוגיים בעלי פוטנציאל מבטיח

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

מקור: AUA
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|09/08/2026

חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן