האם יש קשר בין שימוש ממושך באספירין ו-NSAID ובין סרטן המעי הגס והרקטום? (JAMA)

ממחקרים שבדקו שימוש קצר-טווח באספירין למניעת הישנות Colorectal Adenoma עולה כי קיים קשר סיבתי בין נטילת אספירין ובין Colorectal Neoplasia. עם זאת, אין מידע רב באשר לקשר בין אספירין ו-NSAID אחרים ובין סרטן המעי הגס והרקטום לפי מינון, תיזמון או משך הטיפול.

החוקרים אספו נתונים ממחקר האחיות בו עקבו אחר 82,911 נשים בין 1980 ועד 1 ביוני, 2000. מטרת המחקר היתה לבחון את השפעות אספירין ו-NSAID אחרים במניעת סרטן המעי הגס והרקטום.

במהלך 20 שנות המחקר אובחנו 962 מקרים של סרטן המעי הגס והרקטום. בקרב נשים שנטלו אספירין באופן קבוע (2 טבליות או יותר (325 מ”ג) בשבוע), עמד Relative Risk על 0.77 (95% confidence interval [CI], 0.67-0.88) בהשוואה לנבדקים שלא נטלו אספירין בקביעות. עם זאת, ירידה משמעותית בסיכון נרשמה רק לאחר 10 שנות שימוש באספירין (P<0.001).

נראה כי היתרון בנטילת אספירין הינו תלוי-מינון בהשוואה לנשים שלא נטלו כלל אספירין, עמד RR לסרטן על 1.10 (95% CI, 0.92-1.31) עבור נשים שנטלו 0.5-1.5 טבליות אספירין בשבוע, 0.89 (95% CI, 0.73-1.10) לנשים שנטלו 2-5 טבליות בשבוע, 0.78 (95% CI, 0.62-0.97) בנשים שנטלו 6-14 טבליות בשבוע ו-0.68 (95% CI, 0.49-0.95) בנשים שנטלו מעל 14 טבליות אספירין בשבוע (P<0.001).בקרב נשים שנטלו מעל 14 טבליות בשבוע במשך מעל 10 שנים, נרשם RR לסרטן של 0.47 (95% CI, 0.31-0.71).

באופן דומה, נרשם קשר מנה-תגובה גם עבור NSAID אחרים (P=0.007).

כמו כן, נראה כי קיים קשר מנה-תגובה גם עבור שיעור ההיארעות של דימום רציני של הקיבה והמעי לאלף שנות אדם 0.77 בקרב נשים שלא נטלו כלל אספירין, 1.07 בקרב נשים שנטלו 0.5-1.5 טבליות בשבוע, 1.07 בקרב נשים שנטלו 2-5 טבליות בשבוע, 1.4 בקרב נשים שנטלו 6-14 טבליות בשבוע ו-1.57 בקרב נשים שנטלו מעל 14 טבליות בשבוע.

לסיכום, טיפול ממושך באספירין מקטין את הסיכון לסרטן המעי הגס והרקטום. נראה כי ל-NSAID אחרים יש השפעה דומה. עם זאת, לא נרשם יתרון משמעותי בנטילת אספירין אלא רק לאחר עשור לפחות, עם ירידה מקסימלית בסיכון במינון של מעל 14 טבליות בשבוע. לאור תוצאות אלו נראה כי בכדי להשיג את האפקט האופטימלי למניעת סרטן המעי הגס והרקטום דרוש טיפול ממושך באספירין, במינון גבוה בהרבה מזה המומלץ למניעת מחלות קרדיווסקולריות, אך יש לקחת בחשבון את הסיכון לדימומים במערכת העיכול.

JAMA. 2005;294:914-923.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

מקור: pubmed
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|05/10/2026

חולי שאת שלפוחית השתן Transitional cell carcinoma (TCC) בשלב של HG לא חודר שריר Nonmuscle-Invasive Urothelial Carcinoma (HG MIBC), נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות עם חדירה לשריר

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/09/2026

למרות ההתקדמות בהבנת גידולי הראש והצוואר בעשורים האחרונים, עדיין קיים קושי בזיהוי סמנים ביולוגיים אמינים. עם העלייה בשכיחות סרטן האורופרינקס הקשור לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) וסרטן הנזופרינקס הקשור לנגיף אפשטיין־בר (EBV), הופיעו circulating tumor DNA ‏(ctDNA) ו־DNA נגיפי אונקוגני כסמנים ביולוגיים בעלי פוטנציאל מבטיח

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

מקור: AUA
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|09/08/2026

חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן