תוצאותיו של מחקר שפורסם לאחרונה מעידות כי שינויים בפרמטרים הקשורים לדחק החימצוני מעורבים בהיווצרות דלקת בכלי הדם של חולים הסובלים ממחלת Behcet’s (או BD).
החוקרים מסבירים כי אחד הסממנים הבולטים של המחלה הוא היווצרות דלקת כלי-דם ופקקת כתוצאה מתיפקוד לקוי של האנדותל וכי NO אחראי להרפית כלי הדם ולעיקוב תגובת האדהזיה של טסיות הדם.
מטרת המחקר שפורסם לאחרונה היתה לבדוק את רמות ה-NO הכלליות בסרום, את רמות ה-erythrocyte superoxide dismutase (או SOD), את רמות ה-glutathione peroxidase (ה-GSH-Px) בדם, את המצב האנטי-אוקסידנטי הכולל (TAS) בפלסמה ואת רמות ה-malondialdehyde (או MDA) בפלסמה בחולים הסובלים מ-BD ולבחון את התאמת הממצאים למידת הפעילות של המחלה.
במחקר השתתפו 49 חולים הסובלים מ-BD ו-26 נבדקי ביקורת בריאים. אף אחד מהנבדקים לא צרך תפריט תזונתי מיוחד. כל חולה שסבל ממחלה סיסטמית כלשהי נפסל מהשתתפות.
הנבדקים חולקו באקראי ל-2 קבוצות בהתאם לרמות הפעילות של מחלתם (פעילה/בלתי-פעילה, 23/26). החוקרים בדקו את רמות ה-NO באמצעות enzyme-linked immunosorbent assay ואת ה-SOD, GSH-Px, TAS ורמות ה-MDA בשיטות ספקטרו-פוטומטריות.
בחולים שסבלו ממחלה פעילה נמצא כי רמות ה-NO נמוכות באופן מובהק סטטיסטית בהשוואה לחולים שבהם מחלה לא פעילה ולנבדקי הביקורת. הרמות היו נמוכות באופן מובהק סטטיסטית גם בחולים הסובלים ממחלה בלתי-פעילה ובכלל החולים, בהשוואה לרמות בנבדקי קבוצת הביקורת.
פעילות ה-GSH-Px ורמות ה-TAS נמצאו נמוכות באופן מובהק סטטיסטית בכלל חולי ה-BD, בהשוואה לנבדקי הביקורת. בחולים שסבלו ממחלה פעילה ובכלל החולים נמצאו רמות MDA גבוהות באופן ניכר, בהשוואה לרמות שנמדדו בקרב נבדקי הביקורת. רמות ה-MDA בחולים שסבלו ממחלה פעילה נמצאו גבוהות גם ביחס לרמות שנמצאו בחולים הסובלים ממחלה שאיננה פעילה.
החוקרים מסיקים כי הממצאים מעידים שתהליכים הקשורים ל-NO, פעילויות האנזימים האנטי-אוקסידנטים בדם והקיבולת האנטי-אוקסידנטית של הפלסמה ושל האריתרוציטים קשורים לתהליכי האטיולוגיה והפתולוגיה של דלקת כלי הדם הנצפית בחולי BD.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!