בין השנים 1996-2001, 1,477 חולים עם סמינומה בדרגה I נבחרו לקבל רדיותרפיה או מנה בודדת של קרבופלטין. 885 מתוכם קיבלו רדיותרפיה ו-560 קיבלו זריקה אחת של קרובפלטין. המדד העיקרי היה אחוז ללא חזרת המחלה, ולמחקר היה כוח משמעותי מספיק להוציא הבדלים אבסולוטים מעל 3% לשנתיים. תקופת מעקב ממוצעת נמשכה 4 שנים (טווח 3-4.9).
אחוזי שרידות ללא חזרת המחלה לא היו שונים משמעותית בין רדיוגרפיה לקרבופלטין (96.7%, 95% רווח בר סמך, 95.3-97.7, לעומת 97.7%, 95%; 96-98.6 לאחר שנתיים ו-95.9% [95% CI, 94.4 – 97.1] לעומת 94.8% [95% CI, 92.5 – 96.4] לאחר 3 שנים, בהתאמה; יחסי סיכון, 1.28 [90% CI, 0.85 – 1.93]; P = .32). ההבדל האבסולוטי באחוזי שרידות ללא חזרת המחלה לאחר שנתיים לרדיוגרפיה פחות כמותרפיה היו 1% (90% -2.5 עד 0.5) בהשוואה ישירה של היחסים ו-0.9% (-0.5 עד 3.0).
החוקרים ציינו כי מחקר זה הראה את חוסר העליונות של קרבופלטין על רדיוגרפיה בטיפול בסמינומה בדרגה I.
בהשוואה לחולים שקיבלו רדיוגרפיה, אלו שקיבלו קרבופלטין היו פחות רדומים ובסבירות נמוכה יותר להפסיד ימי עבודה. 10 חולים בקבוצת הרדיוגרפיה ו-2 בקבוצת הקרבופלטין פיתחו גידול אשכים חדש (אחוז אירועים ל-5 שנים, 1.96%, 95% רווח בר סמך, 1.0-3.8 לעומת 0.54%, 0.1-2.1; P = .04). חולה אחד בקבוצת הרדיוגרפיה נפטר כתוצאה מסמינומה, אף אחד לא נפטר בקבוצת קרבופלטין.
חולים שקיבלו כמותרפיה סבלו פחות מסמינומות מאשכים הנותרים לעומת אלו שקיבלו רדיותרפיה.
במאמר מערכת ציינו החוקרים כי מעקב ממוצע היה קצר, כך שחזרת המחלה יכולה להתרחש בחולים שטופלו בקרבופלטין, ועדיין לא נקבע מהו זמן המעקב הדרוש בחולים המטופלים בקרבופלטין. לכן יש לערוך מחקרים נוספים עם מעקב ממושך יותר.
בעוד שתוצאות מחקר זה מאשרות את יעילות קרבופלטין בטיפול בסמינומה בדרגה I, החוקרים לא בטוחים כי כמותרפיה אדג’וונטית מייצגת את האסטרטגיה הטיפולית הטובה ביותר במצב זה. כמעט כל החולים עם סמינומה בדרגה I נרפאים ללא קשר לבחירת טיפול לאחר כריתת אשכים. האתגר לרופאים המטפלים בחולים אלו הוא לשמור על אחוזי ריפוי מצויינים אלו, תוך כדי הקטנת הסיבוכים הקשורים לטיפול.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!