<!–
–>
תוצאותיו של מחקר שפורסם לאחרונה מעידות כי מערכת אוטומטית לביצוע בדיקות מעבדה עשויה לסייע בזיהוי חולים הסובלים מאנמיה המוליטית אוטואימונית (AIHA). החוקרים מישראל, בראשות ד”ר פרום, כותבים כי לא ברור עד כמה שימושית מבחינה קלינית מערכת בדיקות אוטומטיות של חולים הסובלים מאנמיה נורמוציטית לזיהוי AIHA. הם מסבירים כי מתן טיפול מוקדם לחולים הסובלים מ-AIHA גורר הפחתה בסימפטומים ועשוי אף להפחית את שיעורי התמותה. במסגרת המחקר עברו חולים ללא היסטוריה של אנמיה, שנתקבלו בהם ערכי המוגלובין נמוכים מ-10g/dL ונפח כדורית ממוצע של 80µm3 (או 80fL) ומעלה, בדיקות ספירת רטיקולוציטים. במידה והספירה הבלתי מתוקנת עמדה על ערך של 2% ומעלה מתוך ספירת התאים האדומים , בוצעה בדיקת אנטי-גלובולין ישירה (DAT). מתוך 784,185 ספירות הדם המלאות שבוצעו במהלך 28 חודשים, נחפשה אנמיה נורמוציטית ב-3,841 (0.49%) מקרים, בינהם 424 (11.04%) שבהם נתקבלו ספירות רטיקולוציטים של 2% ומעלה. במקרים שבהם הופיעה עליה בספירת הרטיקולוציטים, נתקבלה תוצאה חיובית בבדיקת ה-DAT ב-52 מקרים (12.3%). 33 (83%) מתוך 40 החולים שלגביהם היה מידע רפואי זמין, לא אובחנו ב-AIHA על-ידי הרופא שלהם, 11 (28%) טופלו באמצעות סטרואידים, 6 (15%) אושפזו וב-2 חולים (5%) הופסקה נטילת תרופות שנחשדו כגורמות לאנמיה ההמוליטית. מגבלות המחקר כללו את קביעתו של ערך סף מסוים המגדיר את האנמיה על-פי ספירת הרטיקולוציטים, קשיים בהכללת הממצאים במערכות אחרות, ומידע רפואי זמין אודות 40 (77%) מתוך 52 החולים בלבד. החוקרים כותבים כי בדיקות המעבדה האוטומטיות בחולים אלה מפחיתה את מספר הביקורים אצל הרופא, ובחלק מהחולים מאפשרת איבחון ומתן טיפול מתאים בשלב מוקדם יותר. הם מסכמים כי הממצאים תומכים בשימוש בבדיקות אלה בחולים הסובלים מאנמיה נורמוציטית וכי מחקרים נוספים דרושים בכדי לקבוע האם ניתן להכליל את הממצאים גם במערכות אחרות.
מאמרים ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית השתן שלא טופלה בעברמקור: pubmed 
אין תגובות05/10/2026 חולי שאת שלפוחית השתן Transitional cell carcinoma (TCC) בשלב של HG לא חודר שריר Nonmuscle-Invasive Urothelial Carcinoma (HG MIBC), נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות עם חדירה לשריר  טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבימקור: aua journals
אין תגובות27/09/2026 מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים  דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצווארמקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg 
אין תגובות25/09/2026 למרות ההתקדמות בהבנת גידולי הראש והצוואר בעשורים האחרונים, עדיין קיים קושי בזיהוי סמנים ביולוגיים אמינים. עם העלייה בשכיחות סרטן האורופרינקס הקשור לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) וסרטן הנזופרינקס הקשור לנגיף אפשטיין־בר (EBV), הופיעו circulating tumor DNA (ctDNA) ו־DNA נגיפי אונקוגני כסמנים ביולוגיים בעלי פוטנציאל מבטיח  בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérinמקור: AUA
אין תגובות09/08/2026 חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול  שימוש במעכב פוספודיאסטראז־5 בקרב מטופלים שעברו כריתה רדיקלית של הערמונית בסיוע רובוט קשור לסיכון מופחת למוותמקור: PMID
אין תגובות26/07/2026 ניתוח תואם של ציון נטייה של 1,058 מטופלים סיקור כנס החידושים בבינה מלאכותית ובאבחון מולקולרי בניהול סרטן הערמונית
אין תגובות20/07/2026 AI Meets Molecular Diagnostics in Prostate Cancer אירועים קרובים:כניסת צוות רפואיהכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואילקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן |
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!