נראה שפעילות אנדרוגנית בגיל ההתבגרות, הגורמת להופעת אקנה, עשויה להגן מפני מחלת לב כללית במבוגרים. אולם, נראה כי היא קשורה גם לסיכון מוגבר לתמותה בשל סרטן הערמונית. החוקרים מציינים כי רמת האנדרוגנים או רמת הפעילות האנדרוגנית, מעורבת בכמה היבטים בריאותיים שונים, אך מידת המעורבות הבלתי תלויה שלה עדיין שנויה במחלוקת.
החוקרים בדקו את הקשר בין היסטוריה של אקנה בגברים צעירים לבין סיבות התמותה. המידע נאסף בקרב 11,232 סטודנטים זכרים בין השנים 1948-1968, והנבדקים עברו בדיקות רפואיות ודיווחו על היסטורית האקנה שלהם, המהווה סמן לפעילות ההורמונלית.
מעקב בוצע בהצלחה אחר כמעט 10,000 מהנבדקים. גורמי הסיכון בבגרות נבדקו בקרב כ-50% מתוך 8410 הנבדקים שענו לשאלון מעקב שנשלח בדואר. בסך הכל, 18.0% דיווחו על היסטוריה של אקנה. בקרב נבדקים עם היסטוריה של אקנה נמצאה ירידה בשכיחות המעשנים ונטיה להגיע מרקע סוציו-אקונומי נמוך יותר. לא נמצאו הבדלים אחרים בין שתי הקבוצות מבחינת גורמי סיכון אחרים.
בגברים שדיווחו על היסטוריה של אקנה נמצא סיכון נמוך יותר לתמותה מכל סיבה שהיא (HR=0/89), לתמותה קרדיווסקולרית (HR = 0.74), ולתמותה בשל מחלת לב כלילית (HR = 0.67). אולם, נתקבלו עדויות לכך שבקבוצת נבדקים זו הופיע סיכון מוגבר לתמותה בשל סרטן הערמונית (HR = 1.67).
החוקרים מציינים כי כמה מחקרים קודמים מעידים כי לאנדרוגנים השפעה מגוננת מפני מחלות קרדיווסקולריות, אך המידע הקיים מצוי בסתירה עם ממצאי מחקרים אחרים המעידים על סיכון מוגבר הקשור ברמות מוגברות של אנדרוגנים. הם מוסיפים כי לא ידוע מהי השפעת האנדרוגנים על בלוטת הערמונית ולא ברור האם הם משרים הופעה של סרטן הערמונית או מעודדים התפשטות של פגיעות קיימות.
החוקרים מסכמים כי במהלך גיל ההתבגרוץ מופיעה עליה ברמות ה-PSA ומתרחשת דיפרנציאציה של אפיתל בלוטת הערמונית, דבר המעיד כי השינויים בגיל ההתבגרות יכולים להשפיע על הסיכון להתפתחות סרטן הערמונית בשלב מאוחר יותר בחיים.
Am J Epidemiol 2005;161:1094-1101.
<!–
–>
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!