מחקר גדול מוצא קשר בין שימוש בסטטינים לסיכון להופעת לימפומה

מחקר שתוצאותיו הוצגו בועידה הבין-לאומית ללימפומה ממאירה (ICML) מוצא כי שימוש בסטטינים קשור לירידה בסיכון להתפתחות לימפומה מכל סוג שהוא. תרופות ממשפחת הסטטינים מעכבות את HMG-CoA reductase ואת סינתזת הכולסטרול ולכן משמות באופן נרחב בטיפול בהיפר-כולסטרולמיה. בנוסף, מעכבות תרופות אלה יצירת isoprenoids החיוניים למודיפיקציות של חלבוני הסיגנל לאחר תרגומם.

ד”ר Fortuny, שהציגה את הממצאים מסביר כי למרות מיעוט העדויות האפידמיולוגיות להשפעותיהם של הסטטינים הראו מחקרים כי הם מפחיתים את הסיכון להופעת גידולים לימפטיים וגידולים המטופוייתים בשיעור של 12%, אם כי באופן לא מובהק סטטיסטית.

בנוסף קיימות עדויות לכך שסטטינים מפחיתית את הסיכון להופעת כמה סוגי סרטן אחרים, כמו סרטן הלבלב, סרטן המעי הגס, וסרטן הושט. בכדי לבחון את הקשר בין השימוש בסטטינים לבין הסיכון לחלות בלימפומה, בחנו החוקרים 2362 חולים שאובחנו בלימפומות מסוג B ו-T ו-2469 נבדקי ביקורת בין השנים 1998-2003. נבדקי הביקורת הותאמו מבחינת מין, גיל ואזור המגורים.

כל המשתתפים מילאו שאלונים נרחבים שנסקרו באופן סמוי. השאלונים בחנו משתנים סוציו-אקונומיים, היסטוריה רפואית ושימוש בתרופות. החוקרים השתמשו במאגרי המידע לסיווג התרופות שנמצאו בצריכת הנבדקים.

הנבדקים חולקו לקבוצה שמעולם לא צרכה סטטינים (2275 חולים; 2053 נבדקי ביקורת) ולחולים שצרכו סטטינים (79 חולים; 112 נבדקי ביקורת) והותאמו מבחינת מין, גיל, אזור מגורים, שימוש ב-NSAIDS ובאספירין, סטטוס העישון והרקע ההשכלתי שלהם.

התוצאות מעידות כי הסיכון הכולל להופעת לימפומה פוחת משמעותית בעקבות צריכת סטטינים (ערך OR של 0.6; 95%CI, 0.4-0.8). כאשר נותחו הנתונים על-פי משך השימוש בסטטינים, לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית ביתרונותיו של משך שימוש קצר (עד לתקופה של שנתיים, ערך OR של 0.60; 95%CI, 0.4-1.0) או של משך שימוש ארוך (2-8 שנים, ערך OR של 0.7; 95%CI, 0.4-1.1). מובהקות סטטיסטית הופיעה רק במשך שימוש של יותר מ-8 שנים (0.5; 95%CI, 0.2-0.9).

מידע אודות צריכת הסטטינים נבדק גם לגילוי יתרונות פוטנציאליים כנגד הופעת לימפומות מתת-סוגים שונים, הכוללות לימפומות של תאי B. ד”ר Fortuny מציינת כי היתרונות כולם העלו ערכי OR בין 0.5 ל-0.8, כך שלא נמצא הבדל בין תת-סוגים שונים של לימפומה.

היא מדגישה כי המחקר מספק מידע תצפיתי ללא מידע בנוגע תמינונים שנצרכו, וכי לא ניתן לשלול בשלב זה את האפשרות שההיפר-כולסטרולמיה עצמה מהווה גורם סיכון ללימפומה או שהסטטינים משמשים כסמנים של מסלול גנטי שהפעלתו קשורה לסיכון ללימפומה.

אולם, מדגישה החוקרת, כוחו של המחקר עולה מתוך גודל המדגם הגדול, עקביות התוצאות במדינות השונות ובשימוש בסוגי הביקורות השונים, ומידע אפידמיולוגי דומה שקשור לשימוש בסטטינים במספר סוגי גידולים אחרים.

לידיעה ב-doc’s guide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

מקור: pubmed
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|05/10/2026

חולי שאת שלפוחית השתן Transitional cell carcinoma (TCC) בשלב של HG לא חודר שריר Nonmuscle-Invasive Urothelial Carcinoma (HG MIBC), נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות עם חדירה לשריר

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/09/2026

למרות ההתקדמות בהבנת גידולי הראש והצוואר בעשורים האחרונים, עדיין קיים קושי בזיהוי סמנים ביולוגיים אמינים. עם העלייה בשכיחות סרטן האורופרינקס הקשור לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) וסרטן הנזופרינקס הקשור לנגיף אפשטיין־בר (EBV), הופיעו circulating tumor DNA ‏(ctDNA) ו־DNA נגיפי אונקוגני כסמנים ביולוגיים בעלי פוטנציאל מבטיח

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

מקור: AUA
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|09/08/2026

חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן