במחקר שתכנונו החל בשנת 1985, מצאו חוקרים כי נראה שישנה תועלת במתן טיפולי הקרנות לגברים שעברו כריתה של בלוטת הערמונית במקרים שבהם התפשט הגידול לשולי הערמונית או במקרים שבהם הופיעה פולשנות לשלפוחית נוזל הזרע.
אחד החוקרים, ד”ר Thompson, מסביר כי בעוד הסיכון להופעת מחלה גרורתית הופחת בשיעור של כ-20% לאחר 10 שנים, לא עלה הבדל בעל מובהקות סטטיסטית. הוא הציג את הממצאים במפגש השנתי של ה-American Urological Association. במחקר השתתפו 431 גברים שעברו כריתה רדיקלית של בלוטת הערמונית בין השנים 1988-1995, ונערך אחריהם מעקב במהלך תקופה ממוצעת בת 9.7 שנים.
כעבור 10 שנים, לא נמצאו גרורות בקרב 71% מהגברים שקיבלו את טיפולי ההקרנות לאחר הניתוח, בהשוואה ל-61% מהגברים שנבחרו באקראי למעקקב בלבד. ההבדל לא הגיע למובהקות סטטיסטית (P = .17). שיעור התמותה הכללי כעבור 10 שנים הופחת בכ-24% בקרב החולים שעברו את ההקרנות, בהם התקבל שיעור השרדות כללי של 74% בהשוואה ל-63% בקרב חברי הקבוצה השניה (P = .11).
כעבור 10 שנים, הופיעו רמות ניתנות למדידה של PSA בקרב 47% מהגברים בקבוצה שטופלה באמצעות הקרנות, בהשוואה ל-23% מהגברים בקבוצה שלא קיבלה טיפולי הקרנה. ירידה זו, בשיעור של 50%, נמצאה מובהקת מבחינה סטטיסטית (P < .001).
אולם, מציין ד”ר Thompson, מכיוון שלא נתקבלה תוצאה מובהקת סטטיסטית מבחינת נקודת הסיום העיקרית של המחקר, מנקודת ראות מחקרית טהורה יש לקבוע כי גם התוצאות בנקודות הסיום המשניות אינן מובהקות סטטיסטית. עם זאת, הוא מדגיש כי העדר הימצאות ה-PSA היווה תוצאה קלינית מובהקת מבחינת החולים.
ד”ר Thompson מסביר כי בקרב גברים העוברים כריתת ערמונית רדיקלית, הופעת רמות PSA ניתנות למדידה איננה סימן טוב. לדבריו, הדבר מעיד על סיכון להופעת מחלה גרורתית ולעיתים קרובות מוביל לקבלת החלטה על מתן טיפולים נוספים.
במחקר זה, ניתנו לבסוף טיפולי הקרנות ל-32% מהגברים בקבוצה שנבחרה למעקב בלבד בשל הופעת רמות PSA ניתנות למדידה או בשל הישנות של המחלה.
מורכבות קבלת ההחלטות הרפואיות בהתבסס על המחקר גדלה עוד יותר בשל הממצאים שהעידו כי תופעות הלוואי של הטיפולים, בעיקר הסיבוכים במעיים ובמערכת השתן, הופיעו בשכיחות כפולה בקרב גברים שעברו טיפולי הקרנות. בנוסף לכך, בקרב הגברים שקיבלו טיפולי הקרנות נתקבלו דירוגים נמוכים יותר של איכות החיים, למרות שההבדל נעלם כעבור שנתיים.
ד”ר Thompson מסכם כי המחקר מראה שעל הרופאים והחולים לשקול ברצינות את הסיכונים למול התועלת לפני קבלת ההחלטה בנוגע לאפשרויות הטיפול לאחר ביצוע ניתוח להסרת סרטן ערמונית משלב T3.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!