חוקרים מדווחים כי מידת הענין של נשים במין ויכולתן להנות ממנו אינן משופרות לאחר ביצוע כריתת רחם המותיר את צוואר הרחם במקומו, בהשוואה למצב לאחר כריתה מלאה של הרחם.
החוקרים מציינים כי יש הסוברים שהותרת צוואר הרחם במקומו מסייעת בשיפור התיפקוד המיני לאחר הכריתה, וכי כמה מחקרים לא מצאו הבדל בתוצאות בין שני סוגי הניתוחים ואחרים מדווחים על שיפור המושג בעקבות שימור של צוואר הרחם.
למחקר גויסו נשים בגיל 30 שנים ומעלה שנזדקקו לניתוח כריתת רחם לצורך טיפול בדימום לא תקין או ב-leiomyomata רחמית סימפטומטית. 68 מהנשים נבחרו באקראי לעבור פרוצדורה המשמרת את צוואר הרחם ו-67 מהן נבחרו באקראי לעבור כריתה מוחלטת של הרחם, באופן בלתי סמוי.
מדד התוצאה הראשוני היה התיפקוד המיני כעבור שנתיים שהוערך באמצעות סקאלה לדרוג בעיות מיניות. החוקרים בחנו גם היבטים מסוימים של התיפקוד המיני ושל דימוי הגוף באופן מפורט יותר.
בנשים שעברו כריתה תוך שימור צוואר הרחם נתקבל דירוג גבוה יותר בסקאלת תדירות ואיכות האורגזמה בתחילת הניסוי וכ-6 חודשים לאחר הניתוח. אולם, כעבור שנתיים ממועד הניתוח, לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין שתי הקבוצות באף אחת מסקאלות המדידה.
בעבודה קודמת של קבוצת החוקרים דווח על תוצאות קליניות דומות ועל עלויות כלכליות דומות הכרוכות בשתי הפרצדורות. הם מסיקים כי האנליזה הנוכחית מחזרת את הממצאים שהתקבלו בקרב אוכלוסיות אחרות בנוגע לדימיון בתוצאה מבחינת התיפקוד המיני ומבחינת איכות החיים הקשורה במצב הבריאותי בביצוע כריתה תוך שימור צוואר הרחם ובביצוע כריתה מוחלטת.
Obstet Gynecol 2005;105:1309-1318.
<!–
–>
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!