על-פי מחקר שפורסם בכדי לתמוך במידע שהוצג בכנס השנתי ה-41 של ה-American Society of Clinical Oncology שילוב הדמית MRI בקונטרסט מוגבר עם סריקת ממוגרפיה הוא הדרך הטובה ביותר לגלות סרטן שד בקרב נשים המצויות בסיכון תורשתי לפתח את המחלה.
נשים שנמצאו בהן מוטציות בגן-BRCA1 ובגן-BRCA2 מצויות בסיכון גבוה להתפתחות סרטן שד בגיל צעיר, כאשר צפיפותה של רקמת השד עלולה לפגום ברגישות בדיקת הממוגרפיה.
במחקר השתתפו 649 נשים בגילאי 35-49 שנים המצויות בסיכון לחלות בסרטן שד בהתבסס על בדיקות גנטיות או על ההיסטוריה המשפחתית שלהן. סריקות MRI ובדיקות ממוגרפיה שנתיות סייעו בגילוי 35 גידולי שד. 19 מהם התגלו באמצעות סריקת ה-MRI בלבד, 6 מהם התגלו באמצעות בדיקת הממוגרפיה בלבד, 8 מהם התגלו באמצעות סריקת ה-MRI ובדיקת הממוגרפיה, ו-2 גידולי interval.
החוקרים מציינים כי סריקות ה-MRI היו רגישות משמעותית מבדיקות הממוגרפיה בזיהוי גידולי שד בקבוצת נבדקות זו, המצויה בסיכון גבוה. סריקות ה-MRI זיהו 77% מהגידולים, בהשוואה ל-40% שזוהו באמצעות בדיקות הממוגרפיה. שילוב שתי השיטות העלה את רמת הרגישות לערך של 94%.
יתרונותיה של סריקת ה-MRI בלטו במיוחד בקרב נשים שנמצאו בהן מוטציות ב-BRCA1. בתת-קבוצה זו, זוהו באמצעות MRI 92% מהגידולים לעומת 23% שזוהו באמצעות הממוגרפיה. רמת הספציפיות של שתי הבדיקות עמדה על ערך מתקבל על הדעת של 77%.
במאמר שפורסם ב-Lancet מסכמים החוקרים כי ביצוע סריקות שנתיות, באמצעות MRI ברמת קונטרסט מוגברת ובאמצעות ממוגרפיה תאפשר זיהוי של גידולים בנבדקות המצויות בסיכון גבוה.
החוקר הראשי, ד”ר Leach מוסיף כי חשוב לציין ששיעור נטילת הביופסיות באמצעות ניתוח איננו גבוה יותר ביחס למספר הגידולים המתגלים, בהשוואה לשיעור המופיע בשל ישום התוכנית הלאומית לביצוע בדיקות ממוגרפיה בקרב נשים מעל גיל 50 שנים.
הוא מסביר כי הנושא הדאיג את החוקרים וכי בעת תכנון המחקר הם חששו שסריקות ה-MRI יעלו מספר גדול של תוצאות שאינן חד-משמעיות או של תוצאות false positive. הוא מציין כי לא כך היו הדברים.
כותבת מאמר המערכת בתגובה למחקר, ד”ר Warner, אומרתבראיון כי המחקר מעיד שסריקות ה-MRI מאפשרות גילוי של מספר כפול של גידולי שד, בהשוואה לבדיקות הממוגרפיה בקרב נשים המצויות בסיכון גבוה מאוד, בהתבסס על הממצאים הגנטיים שהתקבלו בהן או על ההיסטוריה המשפחתית שלהן.
היא מוסיפה כי למקות שכל הנשים במחקר זה היו מתחת לגיל 50 שנים, תוצאות דומות נצפו במחקרים אחרים בקרב נשים מבוגרות יותר המצויות בסיכון גבוה.
ד”ר Warner מדגישה כי עדיין לא ידוע האם זיהוי מוקדם זה יסייע בשיפור אחוזי הריפוי בנשים אלה וכי ידרשו, ככל הנראה, כמה שנים נוספות בכדי לענות על שאלה זו.
היא מסבירה כי עד שנגלה האם ביצוע סריקות ה-MRI מסייע בהצלת חייהן של נשים המצויות בסיכון גבוה, רצוי כי הרופאים והנשים ישקלו את השימוש בהן לצורך מעקב מתוך הנחה כי כך הדבר. היא מסכמת כי חסרונותיה של גישה זו הינן העלות הגבוהה והשיעור הגבוה יחסית של תוצאות false positive.
<!–
–>
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!