פיקוח אקטיבי עדיין איננו מתאים כגישה טיפולית בגידולים בפי הטבעת שנסוגו לאחר טיפולי כמותרפיה והקרנות

תוצאות מחקר שהוצגו בכינוס השנתי של ה-American Society of Colon and Rectal Surgeons מעידות כי לא ניתן להסתפק בהשגחה אקטיבית לטיפול בגידולים בפי הטבעת שנראה כי נסוגו לחלוטין לאחר מתן טיפול כמותרפי והקרנות (CRT).

למרות שלאחרונה עלה ענין בנקיטת גישה זו, המחקר מעיד כי עלול להיות קשה לזהות גושים של תאים ממאירים תוך הסתמכות על בדיקות תצפיתיות רגילות בלבד לאחר מתן CRT. בתבסס על הממצאים, ממליצים החוקרים כי הטיפול ימשיך לכלול הסרה רדיקלית של כל גידולי פי הטבעת המקומיים המתקדמים לאחר מתן CRT (אלא אם כן החולה משתתף בניסוי מבוקר).

במחקר השתתפו 2,200 נבדקים שנמצאו במאגר נתונים בין השנים 1981-2003. 66 מהם עברו טיפול CRT סטנדרטי כ-6 שבועות לפני ביצוע ניתוח הסרה רדיקלית, השלבים הפתולוגיים pT0, pTis או pT1 ותתקינים פתולוגיים נתקבלו לאחר הניתוח. בהתבסס על הדירוג לפני מתן ה-CRT, נמצאו כ-6% מהגידולים בשלב T4, כ-77% מהם בשלב T3, כ-15% מהם בשלב T2, וכ-2% מהם בשלב T1.

שני מומחים לפתולוגיה סקרו באופן בלתי תלוי את המקרים, קבעו מחדש את שלב הגידול ודרגו אותו על-פי מערכת דרוג נסיגת הגידול מותאמת של Mandard (דרוג TRG בין 1-5).

המרחק הממוצע של הגידולים משפת פי הטבעת היה 5.8 ס”מ (טווח של 2-12 ס”מ). הדירוג לפני מתן הטיפול התבסס על בדיקה קלינית ועל בדיקות הדמיה. רובם של 66 החולים עברו הסרה ניתוחית עוקבת אנטריורית או אבדומינלית-פנינומיאלית של הגידול.

בהערכת תגובת הגידול לאחר מתן CRT לפני הניתוח נמצא כי 100% מהתתקינים שבהם נמצאו מאפייני רירית נורמלית היו חופשיים ממחלה, כמו גם 64% (9 מתוך 14) מהתתקינים שבהם נתקבלה צלקת שאריתי, 60% (6 מתוך 10) מהתתקינים שבהם נתקבלה מסה שאריתית, ו-73% (27 מתוך 37) מהתתקינים שבהם נתקבל כיב שאריתי.

ב-4 מתוך 66 החולים נמצאה מעורבות של בלוטות הלימפה, כולל 3 חולים שסווגו כחסרי גידול שאריתי (TRG1). בחולה נוסף שבו נמצאה מעורבות של בלוטת לימפה, נמצאו תאי גידול שאריתיים נדירים ופיברוזיס בולט (סווג כ-TRG2).

כמו כן, הופעת תגובה מלאה לטיפול CRT נאו-אדג’ובנטי לא אישרה בוודאות את העדרה של מחלה מיקרוסקופית.

החוקר הראשי, ד”ר Pokala, מסביר כי בעתיד עשויה גישה זו, של השגחה אקטיבית, להתאים בחלק מהחולים, וכי כמה מחקרים אקראיים מתוכננים כיום.

עם זאת, הוא מוסיף, כעת עדיין דרוש מחקר נוסף בכדי לקבוע מי מהחולים עשוי להרוויח מנקיטת גישה טיפולית זו, דבר שעדיין איננו ברור ונותר קשה לחיזוי.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

מקור: pubmed
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|05/10/2026

חולי שאת שלפוחית השתן Transitional cell carcinoma (TCC) בשלב של HG לא חודר שריר Nonmuscle-Invasive Urothelial Carcinoma (HG MIBC), נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות עם חדירה לשריר

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/09/2026

למרות ההתקדמות בהבנת גידולי הראש והצוואר בעשורים האחרונים, עדיין קיים קושי בזיהוי סמנים ביולוגיים אמינים. עם העלייה בשכיחות סרטן האורופרינקס הקשור לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) וסרטן הנזופרינקס הקשור לנגיף אפשטיין־בר (EBV), הופיעו circulating tumor DNA ‏(ctDNA) ו־DNA נגיפי אונקוגני כסמנים ביולוגיים בעלי פוטנציאל מבטיח

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

מקור: AUA
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|09/08/2026

חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן