האם יש מקום ורציונל לבדיקות סקר שנתיות לאיבחון לסרטן צוואר הרחם? , מתוך jc 404 +שאלת השתלמות

Risk of Cervical Cancer Associated with Extending the Interval between Cervical-Cancer Screenings, George F. Sawaya, N England J of Med, Volume 349:1501-1509 למאמר

העדר עדויות ישירות המוכיחות כי בדיקות סקר שנתיות לאבחון סרטן צוואר הרחם יעילות יותר מבדיקות פעם בשלוש שנים הובילו לשינוי ההמלצה לתדירות Papanicolaou tests (המוכרות כבדיקות PAP), מפעם בשנה לפעם בשלוש שנים עבור נשים מעל גיל 30 עם לפחות 3 בדיקות קודמות שליליות.

למרות המלצות אלו, רופאים רבים ממשיכים לבצע בדיקות סקר אלו מידי שנה. יתכן שהסיבה לכך נעוצה בתפיסה כי שינוי תדירות הבדיקה כרוכה בסיכון מוגבר בנשים אלו, והעדר מידע ברור על הסיכון הקשור בבדיקות סקר בתדירות נמוכה יותר.

מחקר זה בחן את שכיחות הממאירות הצווארית בקרב כ-940,000 נשים מתחת לגיל 65, שרובדו בהתאם למספר התוצאות השליליות בבדיקות ה-PAP שביצעו. החוקרים השתמשו במודל Markov המעריך את קצב ההתקדמות של דיספלזיה (dysplasia) לסרטן על-פי המהלך הטבעי של המחלה. הם העריכו את הסיכון לסרטן בתקופה של שלוש שנים, לאחר בדיקת PAP שלילית אחת לפחות, וכן את מספר בדיקות ה-PAP והבדיקות הקולפוסקופיות (colposcopic) שיש לבצע על מנת למנוע מקרה אחד של סרטן צוואר הרחם.

מתוצאות המחקר עולה כי ככל שמספר בדיקות ה-PAP השליליות היה גבוה יותר כך ירד הסיכון לסרטן צוואר הרחם. נשים בגילאים 30 עד 64 עם לפחות שלוש בדיקות שליליות ברצף שנבדקו פעם אחת שלוש שנים לאחר הבדיקה השלילית האחרונה, בהשוואה לאלו שנבדקו פעם בשנה במשך שלוש שנים, היו בסיכון מוגבר של 3 מקרים ל- 100,000 בלבד.

באמצעות המשך בדיקות שנתיות, תוך שימוש בשיטות רגישות יותר, ניתן לצמצם עוד יותר שיעור זה, אך מדיניות סקר זו תדרוש משאבים עצומים ופעולות קולפוסקופיות רבות.

לדוגמא, נמצא שבכדי למנוע מקרה נוסף אחד של סרטן צוואר הרחם בנשים בגילאי 45 עד 65 יש צורך בתוספת של מעל  200,000 בדיקות PAP ומעל 11,000 בדיקות קולפוסקופיות (!).

בשל העובדה כי ההבדל בסיכון הוא זעיר, יש להסב את תשומת הלב למחיר הבדיקות ולנזק האפשרי הכרוך בסקירת-יתר.. לצורך השוואה, תוספת הסיכון בתדירות בדיקה פעם בשלוש שנים בהשוואה לפעם בשנה דומה בערכה לסיכון לסרטן השד בגברים בגילאי 45 עד 65.

לסיכום, תוצאות מחקר זה מאשרות כי הארכת המרווח בין בדיקות הסקר לסרטן צוואר הרחם, משנה אחת לשלוש שנים בנשים לאחר 3 בדיקות שליליות ברצף לפחות, היא אפשרות בטוחה.

השכיחות הנמוכה של דיספלזיה וסרטן באוכלוסיית מחקר זה ומחקרים אחרים מעידה כי יש להיזהר באימוץ שיטות סקר בעלות רגישות רבה יותר, אך ספציפיות נמוכה (כדומת בדיקת ה-HPV DNA) בנשים עם מספר בדיקות שליליות, בדיקות אלו עלולות להיות כרוכות בעליה במחיר, עליה בהתערבויות רפואיות וירידה באיכות החיים הקשורות בתוצאות חיוביות כוזבות.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

מקור: pubmed
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|05/10/2026

חולי שאת שלפוחית השתן Transitional cell carcinoma (TCC) בשלב של HG לא חודר שריר Nonmuscle-Invasive Urothelial Carcinoma (HG MIBC), נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות עם חדירה לשריר

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/09/2026

למרות ההתקדמות בהבנת גידולי הראש והצוואר בעשורים האחרונים, עדיין קיים קושי בזיהוי סמנים ביולוגיים אמינים. עם העלייה בשכיחות סרטן האורופרינקס הקשור לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) וסרטן הנזופרינקס הקשור לנגיף אפשטיין־בר (EBV), הופיעו circulating tumor DNA ‏(ctDNA) ו־DNA נגיפי אונקוגני כסמנים ביולוגיים בעלי פוטנציאל מבטיח

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

מקור: AUA
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|09/08/2026

חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן