מגנזיום סולפט נותן הגנה גבולית כנגד CP בפגים

מחקר חדש מגלה שמתן מגנזיום סולפט לאם מיד לפני לידה מוקדמת, עד שבוע 30 להריונה, מקטין את הסיכון של הילוד לסבול מ- cerebral palsy (CP) ב- 17% בהשוואה לבקרה, אם כי ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית.

בעבר טענו חוקרים שיתכן שיש למגנזיום סולפט השפעה נוירופרוטקטיבית, אך לא התקבלו תוצאות שמוכיחות השערה זו. יתר על כן טענו חוקרים אחרים שלא רק שאין לתרופה זו השפעה חיובית, אלא היא אף מזיקה לעובר.

המחקר הנוכחי שנערך באוסטרליה וניו-זילנד כלל 1062 נשים בהריון עד שבוע 30 ואשר היו אמורות ללדת תוך 24 שעות.

 החוקרים עקבו אחר הילודים במשך שנתיים.

הנשים חולקו לשתי קבוצות, אחת קיבלה 8 מ”ל של מגנזיום סולפט 0.5 גר’/מ”ל במנת העמסה במשך 20 דקות ואח”כ 2 מ”ל לשעה למשך 24 שעות או עד הלידה (מה שהגיע קודם) ואילו הקבוצה השניה קיבלה תמיסת סליין איזוטונית (פלצבו).

שיעור תמותת הילדים בקבוצת המגנזיום היה 13.8% לעומת 17.1% בקבוצת הפלצבו (RR-0.83;95% CI 0.64-1.09). שכיחות ה-CP היתה 6.8% בקבוצת המגנזיום לעומת 8.2% בפלצבו אך גם כאן התוצאות ללא מובהקות סטטיסטית.

גם שילוב שני הגורמים הניב הבדל לא מובהק סטטיסטית (19.8% לעומת 24%).

לעומת זאת נמצא שבקבוצת המגנזיום היתה ירידה בשכיחות הפגיעות במוטוריקה גסה  בהשוואה לקבוצת הביקורת (3.4% vs. 6.6%; RR, 0.51; 95% CI, 0.29 – 0.91).

החוקרים סיכמו ואמרו שלמתן מגנזיום סולפט לאם מיד לפני לידה מוקדמת מאד יש כנראה השפעות חיוביות על הילוד וללא תופעות לוואי משמעותיות. אם זאת הם ציינו שהתוצאות לא היו חד משמעיות ולכן הם אינם יכולים להמליץ על שימוש נרחב בתרופה.

במאמר המערכת שסקר את הנושא נטען שהממצאים מעודדים ומתאימים למחקרים קודמים שאף הם תארו פעולה נוירופרוטקטיבית של המגנזיום סולפט.

 אם זאת נאמר במאמר שלפחות כרגע לא ניתן להמליץ על מתן מגנזיום סולפט לנשים לפני לידה מוקדמת וזאת עד שתיבדק התועלת אל מול הסיכונים שבטיפול.

 

כרגע מתבצעים מחקרים בנושא ובינהם ה- National Institutes of Health’s Beneficial Effects of Antenatal Magnesium Sulfate (BEAM) Trial.

JAMA. 2003;290:2669-2676, 2730-2731

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן