מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי מרבית החולים ששרדו אירוע מוחי לא קיבלו טיפול כנגד דיכאון, כאשר ישנם הבדלים סוציו-דמוגרפיים בהיקף הטיפול כנגד הפרעת מצב הרוח.
החוקרים ביקשו לבחון את מגמות הטיפול לדיכאון בקרב מבוגרים ששרדו אירוע מוחי בארצות הברית בין השנים 2004 עד 2017, בפרט בקבוצות מאוכלוסיות סוציו-דמוגרפיות נמוכות בהן ייתכנו פערי טיפול והבדלים באיכות החיים.
המחקר כלל 10,243 מבוגרים ששרדו אירוע מוחי ו-264,645 מבוגרים ללא אירוע מוחי מסקר Medical Expenditure Panel Survey, סקר ארצי מייצג שנערך בארצות הברית. שאלון Patient Health Questionnaire-2 שימש להערכת תסמיני דיכאון, כאשר עוד נאספו נתונים אודות המאפיינים הסוציו-דמוגרפיים, כולל גיל, מין, גזע ומוצא אתני, רמת הכנסה, ביטוח רפואי ומצב משפחתי. לאחר מכן, הם בחנו את מגמות הטיפול האמבולטורי לדיכאון.
מהנתונים עולה כי שיעור החולים שקיבלו טיפול כנגד דיכאון בקרב מבוגרים ששרדו אירוע מוחי עמד על 17.7% בשנת 2004-2005 ו-16% בשנת 2016-2017 (יחס סיכויים מתוקן של 0.90, רווח בר-סמך 95% של 0.71-1.15). מאפיינים שנקשרו עם סיכוי נמוך יותר לקבלת טיפול כנגד דיכאון בקרב מבוגרים ששרדו אירוע מוחי כללו גיל מבוגר, מין זכר, מוצא שחור או היספאני. כשני-שליש מאלו ששרדו אירוע מוחי ועברו בדיקות סקר ונמצאו חיוביים לדיכאון לא קיבלו טיפול אמבולטורי כנגד הפרעת מצב הרוח.
מהנתונים עולים עוד הבדלים סוציו-דמוגרפיים ופערי טיפול שנותרו לאורך תקופת המחקר, בניגוד לאוכלוסיות מטופלים ללא אירוע מוחי. בקרב אלו ששרדו אירוע מוחי וקיבלו כל טיפול לדיכאון, החוקרים זיהו עליה משמעותית בהיקף השימוש בפסיכותרפיה (יחס סיכויים מתוקן של 2.26, רווח בר-סמך 95% של 1.28-4.01), למרות שגישה זו הייתה בשימוש פחות נפוץ לעומת טיפול תרופתי.
ממצאי המחקר מעידים כי חלק גדול מהמבוגרים ששרדו אירוע מוחי לא מקבלים סיוע ותמיכה כנדרש לאחר אירוע מוחי. השיעור הנמוך של טיפולים כנגד דיכאון נותר זהה לאורך למעלה מעשר, למרות שינויים בגישות לטיפול בהפרעות מצב רוח.
Neurology, 2022
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!