בדיקות הדמיה מסייעות בזיהוי סמנים של חרדה הקשורים במחלת פרקינסון (Neurophysiologie Clinique)

מנתונים שפורסמו ב-Neurophysiologie Clinique מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי האינסולה והקורטקס הפרונטאלי מעורבים בהתפתחות חרדה במבוגרים עם מחלת פרקינסון.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כ-31% מחולי פרקינסון סובלים מחרדה, אך המנגנונים בבסיס הקשר הנ”ל אינם מובנים היטב. מחקר קודם הדגים קשר בין חומרת חרדה ובין עליה בפעילות אזורים מוחיים האחראיים לעיבוד רגשות.

כעת השלימו החוקרים הערכה של דפוסי EEG (Electroenceophalogram) ורשתות תפקודיות בחולים עם מחלת פרקינסון עם וללא הפרעות חרדה. הם אספו נתונים אודות 33 חולים עם מחלת פרקינסון שענו על הקריטריונים לחרדה ו-75 חולים ללא חרדה. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 65 שנים ומשך המחלה הממוצע עמד על 9.76 שנים בחולים עם חרדה ועל 7.83 שנים באלו ללא חרדה.

מהנתונים עולה קשר בין חרדה ובין שינויים בפעילות אלפא בקורטקס הפרונטאלי מימין. עוד זיהו החוקרים כי העוצמה היחסית בתדירות אלפא-1 בקורטקס הפרה-פרונטאלי הימני הייתה נמוכה יותר בחולים עם חרדה, לעומת אלו ללא חרדה; ממצא זה נקשר באופן משמעותי עם התנהגות של הימנעות בסולם PAS_C (Parkinsons Anxiety Scale). מגמה לכיוון קשר משמעותי עם חרדה אפיזודית תוארה, אך לא זוהו קשרים משמעותיים עם חרדה ממושכת.

בדיקות ההדמיה הדגימו קישוריות מוגברת בין האינסולין וקורטקס סינגולייט אחורי בחולים עם חרדה. הקישוריות המוגברת שתוארה באתר זה עשויה להוות סמן לשימור התנהגות של הימנעות המאפיינת חרדה בחולים עם מחלת פרקינסון.

החוקרים כותבים כי מדובר במחקר הראשון שהתבסס על בדיקות EEG להערכת המנגנונים בבסיס חרדה על-רקע מחלת פרקינסון והנתונים מספקים תובנות חדשות ותומכים בממצאי מחקרים קודמים, כך שבדיקת EEG עשויה לשמש כאמצעי להערכת הפרעות אלו. עם זאת, הם קוראים להשלים מחקרים נוספים לאישור הממצאים בחולים עם הפרעות חרדה נוספות.

Neurophysiologie Clinique 2022

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן