במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism מדווחים חוקרים על שיעורי היארעות גבוהים של הפרעות אנדוקריניות מוקדמות בילדים עם היסטוריה של גידולי מוח בילדות.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לתאר את המעקב האנדוקריני אחר חולים עם גידולים מוחיים ראשוניים. הם אספו את הנתונים מהרשומות הרפואיות של 221 ילדים (48.9% בנות, גיל חציוני באבחנה של 6.7 שנים) שהיו במעקב במכון אנדוקריני.
הילדים אובחנו עם גידולים מוחיים שונים, כאשר הנפוצים בהם היו מדולובלסטומה (37.6%), קרניופרנגיומה (29%) וגליומה (20.4%). בחלוקה לפי מיקום אנטומי, קרוב למחצית מהגידולים (48%) היו סופרה-סלריים וכמחצית (52%) לא כללו מעורבות מעל לאוכף הטורקי.
שכיחות חסר הורמון גדילה הייתה דומה בשתי הקבוצות (83% מהחולים עם מעורבות סופרה-סלרית ו-76.5% מאלו ללא מעורבות סופרה-סלרית) ותוארה לאחר חציון של 1.8 שנים מהאבחנה. חסר והרמון גדילה לאחר-אבחנה תואר לאחר חציון של 1.6 שנים מהטיפול הקרינתי.
תת-פעילות של בלוטת התריס הייתה נפוצה יותר בחולים עם מעורבות סופרה-סלרית, בהשוואה לאלו עם גידולים ללא מעורבות מעל לאוכף הטורקי (76.4% לעומת 33.9%, בהתאמה, p<0.001), כמו גם חסר ACTH (16% לעומת 12.2%, בהתאמה). היפוגונאדיזם מרכזי היה נפוץ בחולים עם גידולים עם מעורבות סופרה-סלרית, בהשוואה לאלו ללא מעורבות דומה (63.1% לעומת 1.3%, p<0.001).
הגובה הסופי של המטופלים עם גידולים ללא מעורבות סופרה-סלרית היה נמוך מגובה המטרה (הבדל של 1- סטיות תקן, P<0.0001) ובהשוואה לחולים עם גידולים עם מעורבות סופרה-סלרית (p<0.0001).
קשריות בבלוטת התריס תועדו ב-13 מבין 45 חולים (28.8%), כולל ארבעה מקרים של סרטן בלוטת תריס.
מדד מסת הגוף בביקור האחרון היה גבוה יותר בשתי הקבוצות (p=0.0001), כאשר שיעורי השמנת-יתר היו גבוהים יותר בחולים עם גידולים עם מעורבות סופרה-סלרית, בהשוואה לאלו עם גידולים ללא מעורבות מעל לאוכף הטורקי (46.2% לעומת 17.4%, בהתאמה).
ממצאי המחקר מעידים על שכיחות גבוהה של הפרעות אנדוקריניות מוקדמות בילדים עם גידולי מוח ותומכים בייעוץ והערכה תזונתית בכלל המטופלים עם היסטוריה של גידולים מוחיים, בפרט כאשר מדובר בגידול סופרה-סלרי או לאחר הקרנה לאזור ההיפופיזה או היפותלמוס.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!