במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התקדמות גידול קלינית וזיהומים הינם גורמים נפוצים לתמותה בקרב חולים עם גליומה תוך-גולגולתית בדרגה גבוהה.
מטרת המחקר הייתה להבין טוב יותר את דפוסי הטיפול והנסיבות סביב מותם של חולים עם גליומה תוך-גולגולתית. לצורך כך, החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי שכלל חולים עם אבחנה של גידולים אלו אשר טופלו באוניברסיטת קולומביה והלכו לעולמם בין ינואר 2014 ועד פברואר 2019, תוך איסוף נתונים אודות הסיבה לתמותה, מקום התמותה ושימוש באמצעים לשיפור איכות החיים או להארכת תוחלת החיים.
מדגם המחקר כלל 152 חולים (95 גברים; גיל חציוני של 61.5 במותם) עם נתונים מלאים אודות מצבם לקראת מותם.
התקדמות קלינית של הגידול תועדה ב-117 חולים (77%) והייתה הסיבה הנפוצה ביותר למות החולים, כאשר כל החולים קיבלו טפול להקלה על מצבם. סיבות אחרות למות החולים כללו זיהומים (12.5% מהחולים), דימום לתוך הגידול (3.3%), פרכוסים (5.3%), בצקת מוחת (2.6%), תסחיף ריאתי (2.6%), כשל אוטונומי (1.3%) ושוק המורגי (1.3%).עוד עולה מהנתונים כי ב-10 מקרים (8.5%) זוהו מספר גורמים שהובילו למות החולה.
מבין כלל החולים, 73 חולים (48%) הלכו לעולמם בבית עם הוספיס. כרבע מהחולים (26.3%) הלכו לעולמם בעת אשפוז בבית חולים, 22.4% מתו בבית חולים לטיפול אקוטי, 3.3% במוסד סיעודי וחולה אחד (0.7%) הלך לעולמו במתקן דתי. מאמצי החייאה בוצעו ב-20 חולים (13.2%).
מהנתונים עולה כי התקדמות קלינית של הגידול הינה הגורם הנפוץ ביותר לתמותה של חולים עם גליומה תוך-גלגולתית, כאשר זיהומים מהווים את הגורם השני בשכיחותו למותם של חולים. הוספיס או טיפול להקלה על תסמיני החולים שימש בסופו של דבר ב-94.7% מהמקרים, אם כי מאמצי החייאה בוצעו ב-13.2% מהמקרים.
הבנה טובה יותר של הנסיבות סביב מות החולים, היקף השימוש בשירותי הוספיס ותדירות ביצוע מאמצי החייאה בחולם אלו עשויה לאפשר לרופאים לדון באופן מדויק יותר עם החולים והמטפלים בהם על הציפיות של הטיפול בחולה הנוטה למות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!