אגוניסטים לקולטנים לבנזודיאזפינים, הכולל תרופות ממשפחת בנזודיאזפינים ותרופות דוגמת Zolpidem, משמשים לעיתים קרובות לטיפול באינסומניה. למרות שתרופות אלו עשויות לסייע בשיפור חביון זמן השינה ומשך השינה בטווח הקצר, הן גם נקשרו עם נזקים אפשריים, כולל בעיות הנוגעות להתפתחות תלות. עדויות בנושא מעידות כי התועלת של תכשירים אלו לאינסומניה נחלשת לאחר ארבעה שבועות, בעוד שהנזקים האפשריים עשויים להישאר לאורך זמן, בפרט בקשישים, כולל סיכון מוגבר לנפילות, תאונות דרכים, בעיות זיכרון וטשטוש במהלך היום. מומחים בנושא פיתחו הנחיות מבוססות-ראיות בנושא הפחתת מרשמים לטיפול בתכשירים אלו לאורך טווח ארוך להקלה על אינסומניה, במטרה לסייע לרופאים וחולים בנושא.

הפחתת היקף הטיפול בתכשירים אלו הוכח כמוצלח במחקרים קודמים ולווה בתסמיני גמילה קלים בלבד (דוגמת אינסומניה בטווח הקצר, חרדה, אי-שקט). אפשרויות הפחתת הטיפול כוללים הפסקה חדה בטיפול, הפחתה הדרגתית של המנון, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, או החלפת טיפול תרופתי (דוגמת מלטונין). שילוב טיפול קוגניטיבי-התנהגות עם הפחתה הדרגתית של מינון הטיפול שיפרה את הפסקת הטיפול באגוניסטים לקולטנים לבנזודיאזפינים, בהשוואה להפחתת מינון בלבד.

המומחים קוראים להמליץ על הפחתת מינון טיפול לכלל החולים הנוטלים תרופות אלו. המומחים קוראים להסביר למטופלים על הנזקים של הטיפול, הירידה בתועלת הטיפול, קצב ומשך הפחתת הטיפול, ניטור ואפשרות תסמיני גמילה.

המומחים כותבים כי על-בסיס עדויות באיכות נמוכה, בחולים בגילאי 18-64 שנים הנוטלים תרופות אלו במרבית ימות השבוע, לאורך למעלה מארבעה שבועות, ובחולים בגילאי 65 שנים ומעלה הנוטלים את התרופות לכל פרק זמן, יש להפחית את המינון לאט. משטר הפחתת טיפול איטי מאוד, עם הפחתת 25% מהמינון כל שבועיים וימים ללא-תרופות בהמשך שימשו במספר מחקרים. האפשרויות כוללות הפחתת המינון במחצית והחלפה ל-Lorazepam או Oxazepem במהלך השלב הסופי של הפחתת המינון, במידה והמינון הנוכחי של החולה אינו מאפשר הפחתה של  25% במינון הטיפול.

Am Fam Physician. 2019;99(1):57-58

לידיעה במדסקייפ