במאמר המתפרסם ב”הארץ” סוקר בהרחבה פרופ’ מיכאל טל, חבר במרכז לחקר הכאב של האוניברסיטה העברית ירושלים. לשעבר יו”ר האגודה הישראלית לכאב,  את הסוגיה המעניינת : האם בדיקות הדמיה יכולות להוות עדות קבילה (משפטית) לנוכחות של כאב כרוני ?

לאחר שהציג את הגישות השונות לסוגייה מעדכן טל שוועדה שמינה הארגון הבינלאומי לחקר הכאב אשר נועדה  לבחון את היכולת של הדמיה מוחית, בעיקר fMRI, לגלות אם הנבדקים סובלים מכאב כרוני, יכולה לשמש כמכשיר אבחוני בהקשרים משפטיים ואתיים, ובהתאם לכך לנסח כללים מנחים ורגולטוריים עבור הרשויות הרפואיות, המשפטיות והאתיות לשימוש באמצעי הדמיה בכל הקשור לכאב מסוג זה. מסקנות הועדה היו ש”שלאור העובדה שההדמיות המוחיות אינן ממלאות אחר הקריטריונים, אפשר להשתמש בהדמיה רק לצרכים לימודיים ומדעיים. לגבי העניין המשפטי, ההדמיה המוחית אינה עומדת עדיין בסף לקביעה הוודאית אם הנבדק אכן סובל מכאב כרוני.”

טל מסכם כך : “לכן אין מקום להתרשם יתר על המידה מעדויות של מומחים המנסים להציג תמונה של מצב קליני הנגזרת מהדמיות מוח. כלים אלה עדיין לא הגיעו לבשלות הנדרשת ואינם עומדים בקריטריונים הראויים להוכחה חד משמעית. בשלב זה גם קיים החשש שמרגע שמציגים בפני הערכאות המשפטיות מבחן-מבדק כמו הדמיה של המוח, ישנה נטייה לאמץ את הבדיקה כמבחן סף למרות מגבלותיה, ואף לחייב בדיקת הדמיה במקרים שאין צורך בכך, דבר שיכול להביא לתוצאות לא רצויות.”

למאמר המלא ב”הארץ”