מתן מרשמים לטיפול בתרופות ממשפחת בנזודיאזפינים במהלך ביקורי מרפאה עלה משמעותית במהלך העשור האחרון; בנזודיאזפינים לעיתים קרובות ניתנים בשילוב עם אופיואידים ותרופות סדטיביות אחרות, המשמשות לעיתים קרובות להקלה על חרדה והפרעות שינה. מאחר ובנזודיאזפינים נקשרו עם מספר גדל של מקרי תמותה משנית למינון-יתר, ממצאים אלו עלולים להצביע על מגמה מטרידה.

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים מומחים כי בעוד שהחלו ניצנים של שינוי בכל הנוגע למתן מרשם לטיפול באופיואידים, יש לנקוט משנה זהירות גם באופן מתן בנזודיאזפינים. קל מאוד להתחיל טיפול בתרופות אלו, אך קשה להפסיק את הטיפול.

חוקרים מבית הספר לרפואה בהרווארד התבססו על נתונים ארציים להערכת דפוסי מרשמים לטיפול בבנזודיאזפינים. הסקירה כללה למעלה מ-386,000 ביקורים אמבולטוריים בין 2003-2015. במהלך 13 שנות המחקר, שיעור הטיפול בתרופות אלו במהלך ביקורים אמבולטוריים בארצות הברית עלה כמעט כפליים, מ-3.8% בשנת 2003 ל-7.4% בשנת 2015.

שיעור המרשמים לטיפול בבנזודיאזפינים במהלך ביקורים אצל פסיכיאטרים היה די קבוע לאורך תקופת המחקר (29.6% בשנת 2003 ו-30.2% בשנת 2015), אך עלה בקרב כלל הרופאים האחרים. עליה זו כללה הכפלת המרשמים שניתנו ע”י רופאי משפחה (מ-3.6% ל-7.5%). כקבוצה, רופאי משפחה היו אחראיים ללמעלה ממחצית מהמרשמים לטיפול בתרופות אלו (52.3%).

בין 2003 ועד 2015 נרשמה עליה בהיקף השימוש בבנזודיאזפינים להקלה על דיכאון וחרדה (מ-26.6% ל-33.5%), הפרעות נוירולוגיות (מ-6.8% ל-8.7%) וכאבי גב או כאב כרוני (מ-3.6% ל-8.5%).

היקף השימוש המשולב בבנזודיאזפינים עם אופיואידים עלה פי ארבע במהלך תקופת המחקר, מ-0.5% בשנת 2003 ל-2.0% בשנת 2015, ושילוב עם תרופות סדטיביות אחרות עלה כפליים, מ-0.7% ל-1.5%.

החוקרים כותבים כי לא רק שחלה עליה בהיקף השימוש בבנזודיאזפינים במרפאות חוץ, אלא גם התרופות הללו משמשות לעיתים קרובות ביחד עם אופיואידים ותרופות סדטיביות אחרות, כאשר במקרים אלו הסיכון לאירועים חריגים הרבה יותר גבוה.

JAMA Netw Open. Published online January 25, 2019

לידיעה במדסקייפ