טיפול מבוסס מיינדפולנס מלווה בהפחתה בהזיות שמיעה בחולי סכיזופרניה

מקור: J Psychiatric Res

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Psychiatric Research  עולה כי תוכנית לניהול הזיות שמיעה המבוססת על מיינדפולנס (Mindfulness-based auditory hallucination management) מלווה בהקלה משמעותית בהזיות שמיעה, חרדה ודיכאון ולשיפור משמעותי באיכות החיים, בהשוואה לטיפול סטנדרטי, בחולים עם סכיזופרניה.

המחקר האקראי ומבוקר נערך בין 2024 ל-2025 בסין וכלל 80 מבוגרים עם סכיזופרניה והזיות שמיעה. מחצית מהמשתתפים הוקצו באקראי לקבלת טיפול רגיל בתוספת מפגשי מיינדפולנס בני שעתיים פעמיים בשבוע במשך שמונה שבועות (גיל ממוצע של 45 שנים; 65% נשים), ואילו המחצית השנייה קיבלה טיפול רגיל בלבד (קבוצת ביקורת; גיל ממוצע של 50 שנים; 52.5% נשים).

התוצא העיקרי היה מדד Auditory Hallucinations Subscale של מדד Psychotic Symptom Rating Scales. תוצאים משניים כללו את מדד Hamilton Anxiety Rating Scale, מדד Hamilton Rating Scale for Depression ומדד Schizophrenia Quality of Life Scale. כל המדדים הוערכו בתחילת המחקר ולאחר ההתערבות.

בקבוצת ההתערבות עם מיינדפולנס נצפתה ירידה גדולה משמעותית בעוצמת הזיות השמיעה לאחר שמונה שבועות, בהשוואה לקבוצת הביקורת (שינוי מתחילת המחקר מ-24.0 ל-13.6 נקודות לעומת מ-24.75 ל-22.5 נקודות, בהתאמה (p<0.001).

עוד דווח על ירידה משמעותית במדדי דיכאון וחרדה בקבוצת ההתערבות, בעוד שבקבוצת הביקורת נצפתה ירידה מתונה בלבד (p<0.001 להשוואה בין הקבוצות). בנוסף, איכות החיים השתפרה באופן מובהק בקבוצת ההתערבות (p<0.001), אך לא בקבוצת הביקורת לא נצפה שינוי משמעותי. הירידה בחומרת הזיות השמיעה הייתה קשורה באופן מובהק לשיפור בציוני הדיכאון, החרדה ואיכות החיים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מצביעים על כך שתוכנית מיינדפולנס הממוקדת בהזיות שמיעה עשויה לשמש כטיפול משלים יעיל בחולים עם סכיזופרניה, אם כי נדרש מחקר נוסף כדי לאשר את היעילות ארוכת הטווח ואת היתכנות היישום הקליני שלה.

J Psychiatric Res, Feb 11, 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן