המחקר הוא רב־מרכזי, רטרוספקטיבי, ומתבסס על מסד נתונים גדול של חולים שחלו במיאסטניה בסין.
אוכלוסיית המחקר:
- כולל כ־2,574 חולים עם MG, שחולקו לפי גיל תחילת המחלה לשלוש קבוצות:
- מיאסטניה נעורים (Onset < 18 שנים)
- הופעה מוקדמת (Onset בין 18 ל־50 שנים)
- הופעה מאוחרת (Onset ≥ 50 שנים)
ממצאים עיקריים:
- מאפיינים דמוגרפיים והתייצגות קלינית
- בקרב החולים עם הופעה בילדות, רובם נשים, ורובם התחילו עם תסמינים עיניים (עיניים)
- בקבוצה של הופעה מאוחרת יש רוב גברי ונטייה למחלות נלוות כמו לחץ דם, סוכרת ומחלות לב
- תגובה לטיפול
- רוב הנערים (juvenile) הגיבו טוב לטיפול
- עם זאת, בקרב החולים בילדות עם הופעה סביב גיל ההתבגרות היו גורמי סיכון להתפשטות המחלה (generalization), כגון היפרפלזיה של התימוס ונוגדני acetylcholine receptor
- תוצאה לטווח ארוך
- שיעור החולים שהשיגו “Minimal Manifestation” (מצב קליני יציב ומינימלי) או טוב יותר היה גבוה יותר בקבוצת הגיל המוקדם לעומת קבוצת הופעה מאוחרת
- בניתוח רב־משתני, הופעה מאוחרת, ממצאים חריגים בתימוס (כגון היפרפלזיה או גידול), ומחלה כללית (generalized) נקשרו עם סבירות נמוכה יותר להשגת תוצאה מיטבית
- השלכות פרוגנוסטיות
- יש הבדל מובהק בפרוגנוזה בהתאם לגיל תחילת המחלה: הופעה מאוחרת קשורה לתוצא קליני פחות טוב באופן יחסי
- גיל ההתבגרות (pubertal onset) גם הוא נקודת סיכון מיוחדת לתופעות כמו התפשטות המחלה
מסקנות:
- גיל תחילת מיאסטניה גרביס הוא גורם חשוב המשפיע על התפתחות המחלה, סוג התסמינים והתגובה לטיפול
- החולים שהתחילו במחלה בגיל צעיר (ואפילו סביב גיל ההתבגרות) וגם אלו שהתחילו בגיל מבוגר הם קבוצות “רגישות” שזקוקות למעקב ולטיפול מותאם
- הבנת הקשר בין גיל הופעה לפרוגנוזה יכולה לשפר תכנון טיפולי, כולל החלטות לגבי סוג הטיפול, עוצמתו והמשך מעקב
ד”ר דוד אוריון, מצנתר מוח, נוירולוג, מנהל מחלקת שבץ ומחלות נוירווסקולריות, המרכז הרפואי שיבא, תל־השומר
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!