במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב- Romosozumab (איבניטי) מלווה בעליה גדולה יותר בצפיפות העצם לעומת Teriparatide (טריפראטייד) לאחר שנה אחת, לצד שיעור גבוה יותר של חולים המשלימים תא הטיפול.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide. מדגם המחקר כלל 315 נשים לאחר-מנופאוזה אשר נכללו על-בסיס קריטריוני הסל לקבלת Romosozumab ו-Teriparatide בדנמרק: לגבי Romosozumab, מדובר בנוכחות צפיפות עצם של 2.5- ומטה (צוואר ירך, כלל ירך, או עמוד שדרה מותני) עם שבר שברירי (ירך, עמוד-שדרה, אגן, אמה דיסטאלית, או הומרוס פרוקסימאלי) בתוך שלוש שנים; Teriparatide: לפחות שני שברי חוליות בתוך שלוש שנים או שבר חוליה אחד עם צפיפות עצם נמוכה מ-3- (צוואר ירך, כלל ירך, או עמוד שדרה).
התוצא העיקרי היה אחוז השינוי מתחילת המחקר במדד צפיפות עצם (צוואר ירך, כלל ירך ועמוד שדרה מותני) לאחר 12 חודשים.
מהנתונים לאחר 12 חודשים עולה כי טיפול ב- Romosozumab הוביל לעליה גדולה יותר משמעותית מ-Teriparatide בצפיפות העצם בצוואר ירך (4.8% לעומת 0.2%), כלל ירך (5.7% לעומת 0.3%) ועמוד-שדרה מותני (13.7% לעומת 9.3%). שיעורי הפסקת הטיפול היו נמוכים יותר עם Romosozumab לעומת Teriparatide.
שיעורי היארעות נמוכים יותר של אירועים חריגים קרדיווסקולאריים דווחו עם Romosozumab לעומת Teriparatide.
בחולים שלא קיבלו טיפול תרופתי קודם תועדה עליה גדולה יותר, אך לא מובהקת סטטיסטית, במדדי צפיפות עצם, בהשוואה לחולים שקיבלו טיפול קודם עם Romosozumab או Teriparatide.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים ביעילות Romosozumab עם עליה גדולה יותר בצפיפות העצם לעומת Teriparatide לאחר 12 חודשים ושיעורי השלמת טיפול גבוהים יותר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!