מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
מחקר חדש שפורסם ב-JAMA Cardiology הראה כי שנתיים לאחר פרסום ההנחיות לטיפול בחולים עם מחלה קרדיו-וסקולרית טרשתית (ASCVD) של איגוד הלב האמריקני (AHA) ושל האגודה האירופית לקרדיולוגיה והחברה האירופית לטרשת עורקים, לא עלה שיעור הטיפול בקרב רוב החולים עם כולסטרול LDL של מעל 70 מ”ג לד”ל ושני שלישים מהמטופלים המשיכו להיות בעלי רמות LDL מעל לרמה זו.
“נראה כי אינרציה טיפולית היא הכלל בפרקטיקה הקלינית”, נאמר ע”י ד”ר ג’ניפר רובינסון בתגובה למחקר ב-JAMA Cardiology. “זו עוד תזכורת מאכזבת לאופן שבו אנו נכשלים בטיפול בחולים שלנו. הורדת רמות השומנים בדם היא אחת הדרכים הבטוחות והיעילות ביותר למניעת מחלות לב וכלי דם”. היא הוסיפה כי “לעיתים קרובות, לאחר פרסום הנחיות חדשות, השינוי בפרקטיקה הטיפולית עשוי להיות איטי יחסית, אך מקרה זה מורכב במיוחד כיוון שלסטטינים יש מוניטין של גרימת תופעות לוואי, ולכן ייתכן שחולים רבים מסרבים לטיפול על סמך מה שקראו באינטרנט”. הערה חיובית שהוצגה במחקר הייתה כי ישנה קבלה גבוהה של הטיפול במעכבי PCSK9, כאשר מעל 90% מהחולים המשיכו בטיפול בתרופות אלו לאחר שנתיים.
עם זאת, מוניטין התרופה בקרב המטופלים עשוי להסביר באופן חלקי את איטיות אימוץ ההנחיות. “ייתכן כי קלינאים לא חושבים כי הורדת LDL-C נוספת היא בעדיפות גבוהה מספיק מבחינת התועלת הפוטנציאלית לחולה לאור המאמץ המושקע לטפל בכל הבעיות הבריאותיות הכרוניות האחרות. וגם אם הרופא אכן מיישם את ההנחיות וממליץ למטופל על הטיפול, עשויים להיות חסמים נוספים הקשורים לעלות או לרכישת התרופה” אמרה ד”ר ג’ניפר רובינסון. על פי רובינסון, על מנת להגביר את אימוץ ההנחיות בפרקטיקה הקלינית, חשוב לספק ראיות טובות יותר עם גישה אישית ממוקדת יותר. לדבריה, ניסויים קליניים הבוחנים אוכלוסיות מוגדרות של חולים עשויים לשכנע את המטופלים בכדאיות הטיפול.
קושי נוסף שמשפיע על אימוץ ההנחיות הוא שההנחיות וגם התחום משתנים במהירות. הנחיות ה- AHA לשנת 2013 לא כללו יעד LDL אליו יש להגיע עם הטיפול והתמקדו במקום בשימוש בסטטינים במינון גבוה. העדכון בשנת 2018 הפך את ההנחיות לאחר פרסום מחקרים אקראיים שהוכיחו יתרון לטיפול מותאם ליעד LDL מסוים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!