תפקיד ביופסיית שריר בבירור של כאב שריר.

 דר’ רויטל גנדלמן מרטון, עורכת מדור נוירולוגיה

Filosto M, Tonin P, Vattemi G, et al. The role of muscle biopsy in investigating isolated muscle pain. Neurology 2007;68:181-186

רקע.

כאב שריר הוא תלונה שכיחה בהפרעות נוירומוסקולריות רבות, כולל מיופתיות, נאורופתיות פריפריות, ומחלות של הנוירון המוטורי התחתון. אולם, כאשר זהו הסימפטום היחיד, קיים קושי באיבחון האטיולוגיה. בנוסף לכך, בעוד שכאב שריר בזמן פעילות יכול להצביע על בעיה מטבולית, מציאת סיבה לכאב שאינו קשור למאמץ יכול להתקל בקשיים. מאחר שסימפטום זה יכול לגרום לנכות כרונית באנשים שהינם בריאים- למעט תלונה זו- מבוצעת לעתים קרובות ביופסיית שריר על מנת להגיע לאבחנה.

מטרת העבודה היתה להעריך ממצאי ביופסיית שריר ב- 240 חולים עם כאב שריר כסימפטום מבודד.

שיטות.

בוצעו בדיקה היסטופתולוגית, אימונוהיסטוכימיה לדיסטרופין, חלבונים הקשורים לדיסטרופין, MHC I ובדיקה ביוכימית לאנזימים גליקוליטיים ולאנזימי שרשרת הנשימה המיטוכונדריאלית בביופסיות שריר. נעשה ניסיון לקשר בין הנתונים הפתולוגיים לממצאים הקליניים (גיל, מין, איכות ופיזור הסימפטומים, רמת CK, ותוצאות ה- EMG ).

תוצאות.

על סמך ממצאי ביופסיית שריר ניתן לתאר 5 קבוצות:  ב- 51.6% נמצאו שינויים מיופתיים הטרוגניים, שמשמעותם הפתוגנית אינה ידועה, ורק ב- 19% מהם היתה תמונה מיופתית ספציפית, כמו central nuclei myopathy, central core disease , מיופתיה עם אגרגטים טובולריים או עם סיבים טרבקולריים, או אבנורמליות של סוג סיבים; ב- 20% היו סימנים של הפרעה לתפקוד שרשרת הנשימה אך רק בחולה אחד היתה בעיה מיטוכונדריאלית אפשרית; ב- 7% נמצאה תבנית נאורוגנית; ב- 2.4% נמצאה מיופתיה מטבולית (חסר פוספורילז או פוספופרוקטוקינאז; ב-19% ביופסית השריר היתה תקינה. לא נמצא קשר ברור בין ביופסית השריר לנתונים הקליניים למעט החולים עם מיופתיה מטבולית. 

מסקנות.

הסיכוי למציאת אבחנה מוחלטת בביופסיית שריר בחולה המתלונן על כאב שריר בלבד ועם בדיקה נוירולוגית תקינה הוא 2%. רק חולים עם כאב שריר הקשור למאמץ וערכי CK הגבוהים פי 7 מהערך התקין חשודים במידה רבה לקיום מיופתיה מטבולית. יש צורך בבחירה קפדנית של חולים לפני ביצוע ביופסיית שריר.

הצעות לקריאה נוספת:

Mills KR, Edwards RH. Investigative strategies for muscle pain. J Neurol Sci 1983;58:73-78

Nardin RA, Rutkove SB, Raynor EM. Diagnostic accuracy of electrodiagnostic testing in the evaluation of weakness. Muscle Nerve 2002;26:201-205

Buchthal F, Kamieniecka Z. The diagnostic yield of quantified electromyography and quanified muscle biopsy in neuromuscular disorders. Muscle Nerve 1982;5:265-280

Swash M. What does the neurologist expect from clinical neurophysiology? Muscle Nerve 2002;Suppl 11:S134-138

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/05/2026

מחקר זה נועד לבחון את היתכנותה ויעילותה של תוכנית ‘תגבור’ (Booster) אינטנסיבית במינון גבוה, המתמקדת בהליכה, עבור אנשים בשלב הכרוני לאחר שבץ, וזאת כדי לשפר את המהירות, את הסיבולת ואת הניידות בקהילה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן