האם פעילות גופנית בבית יעילה בחולים עם מחלות נוירומוסקולריות ? (מתוך Neurology, Neurosurgery and Psychiatry)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אוגוסט של Neurology, Neurosurgery and Psychiatry, עולה כי תוכנית של פעילות גופנית המבוצעת בבית יכולה לעזור לשפר את התפקוד ואת כוח הסבל של חולים עם מחלות נוירומוסקולריות.

פרטים החולים במחלות נוירומוסקולריות יכולים להגיע לאורח חיים לא פעיל, דבר המביא להידרדרות וירידה בכושר הגופני בצורה משנית.

על כן החוקרים העריכו את ההשפעה של תוכנית של פעילות גופנית המבוצעת בבית, שפותחה במיוחד עבור אנשים החולים במחלות נוירומוסקולריות, ואשר מתרכזת בהליכה, כוח שרירים, עייפות ותפקוד.

במחקר השתתפו 20 נבדקים, שחולקו רנדומאלית לקבוצת הפעילות הגופנית או לקבוצת ביקורת למשך 8 שבועות. הגיל הממוצע של הנבדקים היה 44, כשהטווח נע בין 18 ל-81. המחלה הכי נפוצה הייתה דיסטרופיה שרירית. לנבדקים בקבוצת הפעילות הגופנית ניתנו בהתחלה תרגילי הליכה והתחזקות.

לא נמצא הבדל במרחק של 2 דקות של הליכה בין שתי הקבוצות. אך חולים בקבוצת הפעילות הגופנית חוו עליה בכוח שריר הרגל בהשוואה לקבוצת הביקורת (p < 0.05).

כמו כן, נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות בשינויים בניקודי כוח השריר בשריר ארבע ראשי ימני. לא נמצא שינוי בניקודי התפקוד או העייפות.

לסיכום, שיפור כוח הסבל הגופני בחולים עם מחלות נוירומוסקולריות תוך שימוש בפעילות גופנית המבוצעת בבית היא ישימה ונסבלת היטב.

J Neurol Neurosurg Psychiatry 2006;77:959-962

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן