השפעות חלב אם על חומרת תסמונת הגמילה של ילודים לאמהות מכורות לסמים ועל התוצאה(Pediatrics)/ מאת ד”ר ברזילי עורך נאונטולוגיה

במחקר שפורסם לאחרונה נמצאה השפעה מיטבה של צריכת חלב אם על חומרת סינדרום הגמילה ועל תוצאותיו בקרב ילודים.
החוקרים ערכו סקירת רשומות רטרוספקטיבית שבה נכללו 190 זוגות של אמהות מכורות לסמים וילודיהן. המשתתפים סווגו לקטגוריות על-פי סוג החלב העיקרי שנצרך על-ידי הילוד ביום החמישי לחייו (חלב אם ב-85 מהזוגות או פורמולה ב-105 מהזוגות).
החוקרים השתמשו במערכת הדרוג של Finnegan על-מנת לעקוב אחר הנבדקים, ומתן טיפול תרופתי החל במידה והתקבלו שני דרוגים מערך של 8 ומעלה.
דרוגי ה- Finneganהממוצעים היו נמוכים באופן מובהק סטטיסטית בקרב הקבוצה שצרכה חלב אם במהלך 9 הימים הראשונים לחייהם , אפילו לאחר סיווג הנבדקים על-פי פגות וחשיפה לסמים מרובים ולמתדון.
מספר נמוך באופן מובהק סטטיסטית של ילודים היו זקוקים לטיפול גמילה בקבוצה שצרכה חלב אם. באנליזה מרובת משתנים, שהיתה מבוקרת מבחינת חשיפה לסמים הקשורים לסיכון גבוה לסנדרום גמילה בילודים, חשיפה לכמה סמים ופגות, נקשרה צריכת חלב אם לירידה בצורך למתן טיפול בסינדרום הגמילה של הילודים.
החוקרים מסכמים כי חלב אם נקשר לירידה בחומרת סינדרום הגמילה בילודים, לדחיית הופעת הסינדרום בילודים, ולירידה בצורך במתן טיפול תרופתי, ללא תלות בגיל ההיריון ובסוג הסם אליו נחשף הילוד.

PEDIATRICS Vol. 117 No. 6 June 2006, pp. e1163-e1169

הערות עורך:

הממצאים ברורים ביותר מאחר ובמידה והאם ממשיכה לצרוך סמים לאחר הלידה, הרי חלקם מופרש בחלב וע”י ההנקה התינוק ממשיך לקבל את מינון הסם לו הורגל. בשל כך תסמונת הגמילה תופיע מאוחר יותר, אם בכלל. בעבר טיפלתי בילודים עם תסמונת גמילה קלה יחסית שטופלו בגמילה ע”י הנקה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן