ראיון בלעדי מיוחד עם פרופ’ שני, יו”ר ועדת הסל המתמודד מול הטענות המופנות לועדה שברשותו /מראיין בועז גנזבורג, עורך מינהל רפואי

בין החלטת הממשלה להקדים את סל 2007 ל-2006, ולאחר שביתת הרעב של חולי סרטן המעי הגס ולקראת הדיונים הקרובים של הועדה – יצאנו לשוחח עם פרופ’ שני, ואולי אף להתעמת עמו באשר לאופן עבודתה והרכבה של ועדת סל הבריאות שהוא עומד ברשותה.

להאזנה וצפייה בראיון – נא להקליק כאן.

כמה דברי פרשנות לתשובותיו של פרופ שני כפי שנאמרו בראיון:

על אופן קבלת ההחלטות בועדה ושיטת התעדוף – האסכולה הקיימת בועדה היא של חלוקת התקציב בין ההתמחויות השונות וקבלת הדירוג הפנימי של כל איגוד נוקב באשר לתרופות ולטכנולוגיות “שלו”.  אפשר כמובן להבין את הגישה הזו שבמידה מסויימת רוצה ליצור חלוקה שווה והוגנת בין חולים במחלות שונות, אך יש בה לדעתי כמה בעיות קשות.


  • אם המטרה היא להכניס לסל את התרופות עם העלות/תועלת הטובה ביותר – לא זו הדרך. אם התרופה שדורגה ע”י הקרדיולוגים כמס’ 4 היא עדיין בעדיפות (מבחינת עלות/תועלת) על תרופה מס’ 1 של הדרמטולוגים או האונקולוגים אז היא לא תכנס כי הוחלט להכניס את ה-3 התרופות הראשונות שכל איגוד הציע ?


  • האופן שבו כל איגוד מדרג אינו ברור גם. זה צריך להיות כן לפי עלות/תועלת, אך יש לנו “חשד” כבד שלא כך הדבר אלא מה שתופס יותר זה ה”חשיבות”, “פריצת הדרך” “הצלת חיים” שלעיתים אין בין הביטויים הללו לבין היעילות במונחי עלות/תועלת של התרופה דבר וחצי דבר. העובדה שהעולם האונקולוגי מתלהב מאוד מהרצפטין (ובצדק מבחינה רפואית) ומדרג אותה כתרופה החשובה ביותר, עדיין אין זה אומר שבמונחי עלות לשנת חיים זו התרופה ה”נכונה” ביותר. פעם היו אומרים שאסור לתת לגנרלים לנהל מדיניות לאומית (לא שזה עזר לנו…) – יכול להיות שצריך גם לאמר שאסור לתת לרופאים (עם כל הכבוד, וודאי שיש…) לבצע תעדוף שצריך לקחת בחשבון עלות/תועלת, או לחילופין לבקש את הדירוג שלהם על רקע נתוני/הערכות העלות/תועלת.


  • הטענה שאין QUALY לכל התרופות אינה תשובה מלאה. אם הועדה תדרוש מכל מגישי הבקשות להציג את הנתונים הללו – הנתונים יהיו זמינים. נכון שהם עלולים להיות מאוד בעיתיים – אך בין מדד כמותי שניתן לדון ולהתייחס אליו, ובין דירוג לא ברור וכמותי של רופאים מהתמחויות שונות, עדיף לדעתי להשתמש, עם כל ההסתייגויות והמגבלות במדד העלות/QUALY .


  • לעיוות שהוצג בשאלה באשר למחיר ההרצפטין לא ניתנה למעשה תשובה, מלבד הסכמה שמדובר בבעיה קשה…למיטב שפיטתי לועדת הסל, ובודאי לחלק מחבריה (ובעיקר הקופות) יש וצריך בהחלט מה לאמר בסוגייה זו. ישראל הייתה המדינה הראשונה בעולם שהחליטה על הכללת ההרצפטין בסל באינדיקציה זו. לפחות מגיע למדינה שהמחיר שנקבע לתרופה לפני כמעט עשר שנים יעודכן חדות כלפי מטה בעקבות הרחבה כל כך משמעותית של שימוש בתרופה חשובה זו. 
  • תגובות רוצה להצטרף לדיון?

    אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

    מאמרים

    הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

    הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

    מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
    פרופ' יוסף אלידן
    פרופ' יוסף אלידן
    אין תגובות|21/10/2026

    מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

    השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

    השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

    מקור: JNIS
    ד"ר דוד אוריון
    ד"ר דוד אוריון
    אין תגובות|20/10/2026

    המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

    יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

    יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

    מקור: NEJM
    ד"ר דוד אוריון
    ד"ר דוד אוריון
    אין תגובות|14/10/2026

    המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

    טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

    טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

    מקור: Stroke
    ד"ר דוד אוריון
    ד"ר דוד אוריון
    אין תגובות|11/10/2026

    המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

    כניסת צוות רפואי

    הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

    לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

    עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן