שיתוק מוחין בקרב פגים שנולדו מוקדם מאוד ביחס לגיל ההריון ולהופעת אי-תקינויות בבדיקות אולטרא-סאונד/מאת ד”ר ברזילי עורך נאונטולוגיה

מחקר שפורסם לאחרונה בוחן את שכיחות מקרי שיתוק המוחין בגיל שנתיים בקרב ילדים שנולדו פגים בשלב מוקדם מאוד, על-פי גיל ההריון, מין הילוד, וממצאים מוחיים לא תקינים בבדיקת אולטרא-סאונד של הילוד.

כל הילדים שולדו בין השבועות 22-32 להריון ב-9 אזורי מגורים בצרפת בשנת 1997 נכללו במחקר פרוספקטיבי, קוהורטי זה. מדד התוצאה העיקרי היה שכיחות מקרי שיתוק המוחין בגיל שנתיים. מתוך 2364 הילדים ששרדו וניתן היה לכלול אותם בבדיקת המעקב, נבדקו 1954 (83%) בגיל שנתיים.

8.2% מתוך 1954 הילדים שנבדקו סבלו משיתוק מוחין. שיתוק מוחין בי-לטרלי עוויתי, המיפלגיה, ומונופלגיה הופיעו ב-72%, 9% ו-10% מהמקרים, בהתאמה. 50% מהילדים שסבלו משיתוק מוחין הלכו בכוחות עצמם בגיל שנתיים, 31% מהם לא הצליחו ללכת, אך יכלו לשבת בכוחות עצמם, ו-19% לא הצליחו לשבת (לא הצליחו לשמור על בקרת מנח הראש והגוף).

שכיחות מקרי שיתוק המוחין עמדה על 20% בקרב אלו שנולדו בשבועות 24-26 להריון, בהשוואה ל-4% בקרב אלה שנולדו בשבוע ה-32 להריון. בהתבסס על ממצאי האולטרא-סאונד בתקופת הינקות, 17% מהילדים שנמצא בהם דימום תוך-חדרי מבודד מדרגה III ו-25% מהילדים שנמצא בהם נזק לחומר הלבן (הרחבה חדרית, echodensities, או leukomalacia ציסטית סביב-חדרית) סבלו משיתוק מוחין, בהשוואה ל-4% מהילדים שבהם התקבלו תוצאות סריקות אולטרא-סאונד תקינות.

החוקרים מסיקים כי למרות השיפור בשיעורי ההשרדות הנצפה בשנים האחרונות, שיתוק מוחין נותר שכיח למדי בקרב ילדים שנולדו פגים בשלב מוקדם מאוד של ההריון. הם מוסיפים כי אי-תקינויות חמורות בבדיקת אולטרא-סאונד של הראש יכולות לאפשר חיזוי של נכות מוטורית, אך בשליש מהילדים הסובלים משיתוק מוחין לא נמצאו אי-תקינויות בבדיקת האולטרא-סאונד.

PEDIATRICS Vol. 117 No. 3 March 2006, pp. 828-835

הערות עורך:

זהו מחקר יפה המדגים את מה שידוע אינטואיטיבית לרבים מאיתנו. דימום דרגה III ומעלה או פגיעה בחומר הלבן נושאים בחובן פרוגנוזה גרועה. כמו כן ידוע שעצם הפגות הקיצונית מהווה מדד פרוגנוסטי גרוע, למרות התקדמות הרפואה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן