האם SSRI קשורים להפחתת הסיכון של סרטן המעי הגס ? (Lancet Oncology)

במחקר מבוקר מקרה זה החוקרים העריכו את הסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת הקשור לשימוש בתרופות נוגדות דכאון ממשפחת ה- SSRI או מקבוצת ה-tricyclic .

מטופלים בגילאים 5-85 שהיו ברישום בסוכנות הסרטן של Saskatchewan נמצאו במעקב אחר רישום שימוש בנוגדי דכאון. בין 1981 לסוף 2000 דווח על 6,544 מקרים של סרטן המעי הגס ונעשה ניתוח נתונים לגביהם באשר לשימוש בתרופות נוגדות דכאון ממשפחת הטריציקלים.

בין 1991 לסוף 2000 דווח על 3,367 מקרי סרטן מעי הגס ונעשה ניתוח לגבי שימוש בנוגדי דכאון מקבוצת SSRI . לכל מקרה נבחנו אקראית 4 מקרי בקורת המותאמים מבחינת גיל ומין.

החוקרים מצאו שלא היה כל קשר בין סרטן המעי הגס לשימוש בתרופות נוגדות דכאון ממשפחת הטריציקלים.

לגבי ה-SSRI, נמצא סיכון מופחת לסרטן המעי הגס כאשר השימוש היומי היה במינון גבוה בשנים 0-5 שלפני איבחון המחלה (יחס סיכון של 0.7 עם מובהקות סטטיסטית), גם לאחר התאמה לגיל ומין ושימוש ב-NSAIDs באותה תקופה, וכן שימוש ב-SSRI במהלך 6-10 שנים לפני מועד איבחון הסרטן.

החוקרים מעריכים שה-SSRI עשויים לדכא גידולים קולורקטלים באמצעות השפעה אנטיפרומוטרית או השפעה ציטוקסית ישירה, אך נדרשים מחקרים נוספים לצורך זה.

Lancet Oncology DOI:10.1016/S1470-2045(06)70622-2

הערת המערכת: כידוע, החודש הזה הוא חודש המודעות לסרטן המעי הגס, ואף דיווחנו כאן בהרחבה על מסיבת העיתונאים שפתחה את אירועי החודש. במסיבת העיתונאים הוזכר מחקר המתקיים בארץ לפיו שימוש באספירין וסטטינים, בשילוב עם תזונה עשירה בירקות ופירות נמצא כקשור לירידה של 80% בסיכון לסרטן המעי הגס. כשם שלא ניתן עדיין להגדיר הטיפול באספירין וסטטינים כהמלצה לטיפול למניעת סרטן המעי הגס, כך ודאי לא ניתן לעשות זאת עדיין ב-SSRI , אך נראה שלמחקר יש חשיבות גם מבחינה מחקרית והבנה טובה יותר של תהליכי התפתחות המחלה והדרכים למניעתה, ואולי גם מבחינה פרקטית באותם מקרים של חולים שממילא סובלים מדכאון וזקוקים לטיפול ב-SSRI – הנה אולי סיבה נוספת ותומכת למתן הטיפול….

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן