האם Circumferential Pulmonary-Vein Ablation יעיל לטיפול בפרפור פרוזדורים כרוני? (NEJM)

ממחקר חדש עולה כי Circumferential Pulmonary-Vein Ablation הוא טיפול יעיל לטווח ארוך עם מעט סיבוכים לטיפול בפרפור פרוזדורים כרוני. העורך מאמין כי עדיין מוקדם מדי להמליץ על טיפול זה לשימוש נרחב, אך הוא עשוי להתאים לחלק מהחולים.

Circumferential Pulmonary-Vein Ablation נמצא יעיל לטיפול ב-Paroxysmal / Chronic Atrial Fibrillation. עם זאת, חולים עם Chronic AF מקבלים לרוב טיפול זמני בתרופות אנטי-אריתמיות לאחר אבלציה ולרוב זקוקים להיפוך קצב (Cardioversion) אחד או יותר כדי לשוב לקצב סינוס. אלו משתנים מערפלים העשויים להגדיל את יעילות טיפול אבלציה.

במחקר השתתפו 146 חולים עם Chronic AF שחולקו באקראי לטיפול ב-Amiodarone ועברו שני Cardioversion במהלך שלושת החודשים הראשונים של המחקר (קבוצת הביקורת) או בשילוב עם Circumferential Pulmonary-Vein Ablation. הגיל הממוצע בתחילת המחקר עמד על 57. במשך שנה אחת עקבו אחר קצב הלב באמצעות הודעות טלפוניות. קוטר הפרוזדור השמאלי וחומרת התסמינים נבדקו לאחר 12 חודשים.

ב-77 מהחולים שעברו Circumferential Pulmonary-Vein Ablation, היה צריך לחזור על הפעולה בשל הישנות פרפור פרוזדורים ב-26% מהמטופלים ובשל Atypical Atrial Flutter ב-6%. 74% מהמטופלים בקבוצת הטיפול ו-58% מהמשתתפים בקבוצת הביקורת לא סבלו מהישנות של רפרוף או פרפור הפרוזדורים בהעדר טיפול אנטי-אריתמי לאחר שנה אחת (P=0.05).

53 נבדקים מתוך 69 המשתתפים בקבוצת הביקורת (77%) עברו לקבוצת הטיפול ועברו Circumferential Pulmonary-Vein Ablation בשל הישנות פרפור פרוזדורים תוך שנה. רק 3 משתתפים (4%) שמרו על קצב סינוס ללא טיפול אנטי-אריתמי או אבלציה. בנבדקים ששמרו על קצב סינוס לאחר Circumferential Pulmonary-Vein Ablation נמצאה ירידה משמעותית בקוטר הפרוזדור השמאלי (12% ± 11%; P < .001)) ובחומרת התסמינים (59% ± 21%; P < .001). לא נרשמו סיבוכים הקשורים בפרוצדורה פרט ל-Atypical Atrial Flutter.

במרבית החולים עם Chronic AF ניתן לשמור על קצב סינוס לאורך זמן באמצעות Circumferential Pulmonary-Vein Ablation, ללא צורך בטיפול אנטי-אריתמי, Cardioversion, או שניהם. שמירה על קצב סינוס קשורה בירידה משמעותית הן בחומרת התסמינים והן בקוטר הפרוזדור השמאלי.

במאמר מערכת נכתב כי המחקר ראוי לציון ממספר סיבות, בעיקר מאחר שהוא מבסס את המודל הסטנדרטי ומעקב אלקטרוקרדיוגרפי במחקרים עתידיים. עם זאת, תקופת המעקב היתה קצרה, וחלק מהנושאים נותרו בלתי-פתורים.

למרות שיש אפשרות לבצע טיפול אבלציה במקרים של Chronic AF, עדיין מוקדם מדי להמליץ על הטיפול לכל החולים. אבלציה אינה טיפול הבחירה במקרים של Chronic AF. רופאים השוקלים אפשרות זו צריכים להפנות את החולים שלהם למרכזים מנוסים ולהבין כי קשישים וחולים עם מחלה מבנית חמורה של הלב אינם מתאימים לפרוצדורה.

N Engl J Med. 2006;354:934-941, 967-969

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן