קוים מנחים לאבחון וטיפול בהפרעה בי-פולארית בילדים (Journal of American Academy Child and Adolescent Psychiatry)

קבוצה בחסות הקרן להפרעה בי-פולארית בילדים ומתבגרים (CABF) פיתחה קוים מנחים המהווים קונצנזוס לדיאגנוזה וטיפול ילדים עם הפרעה בי-פולארית (BPD).

בתקופה האחרונה ישנה הכרה רפואית הולכת וגדלה לגבי ההפרעה בילדים, אך לא קיים עדיין ידע מספק לגבי הטיפול בהם.

לשם כך, פותחו קווי היסוד המתייחסים לאבחנה של BPD-I בילדים בגילאי 6 עד 17 וכן הטיפול למאניה ולדיכאון עם או בלי פסיכוזה במטופלים הצעירים הללו. 

BPD (או כפי שהייתה ידועה בעבר כמאניה-דפרסיה) הינה הפרעה תורשתית המופיעה בגיל ההתבגרות או בילדות.

הסימפטומים שלה יכולים לכלול: הזיות, גירוי קל של מצב הרוח, חוסר צורך בשינה, דיבור לחוץ, שכחה והיפר-אקטיביות.

ילדים הסובלים מהמחלה הינם בעלי סיכון גבוה לבצע התאבדות.

שיטות טיפול ארוכות טווח ל- BPD כוללות: טיפול תרופתי, טיפול נפשי והתאמת סגנון החיים (הפחתת לחצים, הרגלי שינה קבועים, מגורים בבית הספר והימנעות מקפאין, אלכוהול וסמים).

מונו-תרפיה בעזרת מייצבי מצב-רוח כגון ליתיום, divalproex ו- carbamazepine ותרופות אנטי-פסיכוטיות בלתי טיפוסיות כגון olanzapine, quetiapine ו- risperidone מומלצות כטיפול בשלב הראשון.

בנוסף, מוצגים אלגוריתמים מפורטים לטיפול עוקב בחולים “מרדניים” למונו-תרפיה ועבור שימור הטיפול.

לעיתים, כתוצאה ממקרי שימוש בסמים יש צורך במעקב על העלייה במשקל, על האפקטים הקוגניטיביים ועל השינויים ההורמונאליים.  

בנוסף, צריך להתייחס לכך שלילדים וצעירים רבים הסובלים מהפרעה בי-פולארית יש ליקויים נוספים שעלולים לסבך את הטיפול.

הקבוצה שפרסמה את הקווים המנחים מדגישה את העובדה שאלה נועדו לעזור לקלינאים בהערכה ובטיפול בלבד. דבקות בהנחיות לא מבטיח תוצאות מוצלחות בכל מטופל.

בנוסף, אל להבין את ההנחיות ככוללות את כל שיטות הטיפול המתאימות ולשלול בכך שיטות אחרות המתקבלות על הדעת.

לדיווח במדסקייפ

J Am Acad Child Adolesc Psychiatry. 2005;44:213-239

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן