אולטראסאונד קרניאלי נאונטלי לעומת MRI ותוצאות התפתחות נוירולוגית בילדים בגיל בית ספר שנולדו פגים/סקירת מאמר מ-Archives of Disease in Childhood מאת ד”ר ברזילי עורך נאונטולוגיה

מטרת המחקר היתה לבדוק את הקשר בין אולטרסאונד קרניאלי נאונטלי ו-MRI בילדים בגיל בית ספר ותוצאות התפתחות נוירולוגית.

מחקר פרוספקטיבי שנמשך שנתיים, 221 ילדים (גיל הריון קטן משבוע 32 ו/או משקל לידה פחות מ-1500 גרם) נכללו במחקר בגיל ממוצע של 8.1 שנים. MRI קונבנציונלי, IQ, וביצועים מוטורים (הערכת תנועת בטרי לילדים) היו התוצאות הראשונות שנבדקו.

ההתאמה בין סיווג קבוצת האולטרסאונד לקבוצת ה-MRI לא היתה טובה, מלבד לקבוצה החמורה (מעל 70% הסכמה). היה סיכוי של 1% בלבד כאשר קיים אולטרסאונד קרניאלי תקין לפגיעה משמעותית ב.MRI ה- IQ הממוצע היה נמוך משמעותית בילדים עם פגיעות רצינות באולטרסאונד וב-MRIאך הוא היה נמוך גם בילדים עם פגיעות קלות ב-MRI בהשוואה לילדים עם MRI תקין (91±16, 100±13, 104±13 פגיעות גדולות, קטנות וMRI תקין). מדד ליקוי ממוצע היה גבוה משמעותית בילדים עם פגיעות גדולות באולטרסאונד או MRI כמו גם בילדים עם פגיעות קטנות ב-MRI _4.0 ו-6.25 לתוצאות תקינות ופגיעות קטנות ב-MRI, בהתאמה, p<0.0001).

אולטרסאונד קרניאלי נאונטלי תקין שולל פגיעה חמורה ב-MRI ב-99% מהמקרים. ל-MRI התאמה משמעותית יותר ל-IQ ממוצע ומדד ליקוי ממוצע לעומת אולטרסונד. פגיעות בחומר הלבן קל יותר לזהות באמצעות MRI דבר היכול להסביר את ההתאמה בין MRI ו-IQ לביצועים מוטורים.

Archives of Disease in Childhood – Fetal and Neonatal Edition 2005;90:F489-F493

הערות העורך:

לפי המאמר הזה, יש עדיין מקום להשתמש באולטראסאונד קראניאלי לפחות כבדיקת סקר לזיהוי פגיעות נוירולוגיות חמורות בפגים קטנים משבוע 32 להריון ו/או משקל לידה פחות מ- 1500 גרם. ניתן בילודים עם אולטראסאונד לא תקין להשלים את הבירור בעזרת MRIלשם הפרוגנוזה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן