האם הצבת סטנט דחופה יעילה כנגד חסימה סימפטומטית של Internal Carotid Artery? (מתוך Stroke)

ממחקר חדש עולה כי הצבת סטנט דחופה ב-Internal Carotid Artery (ICA) יעילה במקרים של חסימה סימפטומטית.

שבץ איסכמי אקוטי בעקבות חסימה חוץ-גולגולתית של ICA מלווה לעיתים קרובות במוגבלות קשה או תמותה. במקרים מסוימים ביצעו רה-וסקולריזציה עם הצבת סטנט בעורק הקרוטידי

(Carotid Artery Stenting), אך עם זאת לא יודעים את בטיחות, קצב התיעול מחדש

(recanalization)  והתוצאות הקליניות של הפרוצדורה.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 25 נבדקים עם חסימה של ICA, במהלך תקופה של 38 חודשים, שעברו אנגיוגרפיה צרברלית, מתוך כוונה לבצע רה-וסקולריזציה. הגיל ממוצע של המשתתפים היה 62 עם חציון מדד National Institute of Health Stroke Scale (NIHSS) של 14. 15 מהמשתתפים הגיעו במהלך 6 השעות הראשונות מתחילת התסמינים (קבוצה 1), יתר 10 המשתתפים סבלו מאי-יציבות נוירולוגית תת-חריפה בשל חסימת ICA (קבוצה 2).

23 מבין 25 הנבדקים (92%) עברו רה-וסקולריזציה מוצלחת באמצעות Carotid Artery Stenting. הנבדקים בקבוצה 1 היו צעירים יותר עם סיכוי גדול יותר לחסימה מחזורית ומדד NIHSS גבוה יותר. עם זאת, לנבדקים בקבוצה 2 היה סיכוי גבוה יותר לשיפור קליני מוקדם, שהוגדר כירידה של לפחות 4 נקודות במדד NIHSS ומדד Rankin מעודכן של 2 או פחות, ביום 30 של תקופת המעקב.

תופעות הלוואי היו חסרי חשיבות קלינית – דימום אסימפטומטי בנבדק אחד ודיסקציה ללא הגבלת זרימה באחר. 8 מהנבדקים שטופלו ב-t-PA סיטסמי וסטנט ICA אקוטי, לא סבלו מסיבוכים רציניים.

נראה שטיפול אנדווסקולרי במקרה של חסימת ICA אקוטית מלווה בקצב תיעול מחדש גבוה והוא יחסית בטוח בחולים אלו. דרושים מחקרים נוספים בכדי לקבוע לאילו חולים הסיכויים הטובים ביותר להרוויח מן הטיפול.

מגבלות המחקר כללו בין היתר, מדגם רטרוספקיבי, העדר קבוצת ביקורת או קבוצת טיפול אלטרנטיבית והטיית בחירה פנימית של חולים שנבחרו לעבור רה-וסקולריזציה.

לסיכום, התערבות אנדווסקולרית הולכת ותופסת חלק חשוב בכל הקשור לטיפול בשבץ בעקבות חסימה תוך-גולגולתית. ייתכן שיש לשקול התערבות זו בחולים מסוימים עם חסימת ICA אקוטית ותסמיני הידרדרות נוירולוגית. תוצאות המחקר מראות כי הצבת סטנט או ביצוע אנגיוגרפיה במקרים של חסימה אקוטית של ICA היא אפשרית, בטוחה ועשויה להביא לשיפור נוירולוגי מוקדם.

Stroke. Published online Oct. 13, 2005

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן