הקשר בין מחלת פרקינסון ובין ירידה בצפיפות העצם בקשישים (J Am Geriatr Soc)

ממחקר חדש עולה כי קיים קשר בין מחלת פרקינסון ובין ירידה בצפיפות העצם (BMD) בירך ובעמוד השדרה, וכן עליה בנפילות ומעידות, בגברים מבוגרים.

החוקרים ערכו מחקר-חתך במטרה לבדוק את הקשר בין פרקינסון ו-BMD והסיכון לנפילות.

במסגרת המחקר עקבו אחר 5,995 גברים מעל גיל 65.

החוקרים מדדו את צפיפות העצם בירך ובעמ”ש באמצעות CT כמותי ו-X-Ray Absorptiometry. באמצעות שאלונים העריכו את שכיחות הנפילות בשנה.

52 מהנבדקים דיווחו על היסטוריה של מחלת פרקינסון (0.9%). ניתוח רב-משתני של התוצאות הראה קשר בין מחלת פרקינסון וירידה משמעותית בצפיפות העצם בעמ”ש (4.9%-) ובירך (5.3%-) בבדיקות רנטגן. בבדיקות CT נרשמה בקרב חולי פרקינסון ירידה משמעותית של 6.7% בצפיפות העצם בעמ”ש וירידה של 8.2% במדד BMD בירך.

28.6% מהגברים עם פרקינסון מעדו לפחות פעמיים בשנה שחלפה מתחילת המחקר, לעומת 11.7% מהגברים ללא המחלה (P<0.001). מחלת פרקינסון היתה קשורה בסיכון גדול כמעט פי 3 לנפילות מרובות (Odds Ratio = 2.91). תיקנון להיסטוריה של נפילות מרובות בשנה שלפני המחקר החלישה מעט את הסיכון, אך הוא עדיין נותר משמעותי (OR=2.3).

לסיכום, החוקרים כותבים כי בכדי להקטין את הסיכון לשברים ומוגבלויות בעקבותיהם, רופאים צריכים לשקול ביצוע בדיקות-סקר לאוסטופורוזיס בגברים מבוגרים עם פרקינסון וליישם שיטות להקטנת שכיחות הנפילות.

J Am Geriatr Soc 2005;53:1559-1564

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן