האם מלטונין מקטין את הכאב בחולי IBS? (מתוך Gut)

מחקר חדש מצביע על כך שמלטונין עשוי להקטין את הכאב האופייני ב-Irritable Bowel Syndrome. מלטונין הוא הורמון המעודד שינה ומעורב בבקרת המוטיליות והחישה של מערכת העיכול. לאור השכיחות הגבוהה של הפרעות שינה בקרב חולי IBS, והאפשרות להשפעה כפולה של מלטונין על בקרת שינה ועל תפקוד המעיים, החוקרים שיערו כי מלטונין עשוי להיות אופציה יעילה לטיפול ב-IBS וכי האפקט התרפואיטי שלו יהיה בולט בעיקר בחולי IBS הסובלים מהפרעות שינה.

במסגרת המחקר, עקבו החוקרים אחר 40 חולי IBS שסבלו מהפרעות שינה. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול במלטונין (3 מ”ג) או פלסבו. הטיפול ניתן לפני השינה, במשך שבועיים.

גילאי המשתתפים נעו בין 20-64 וכללו 16 גברים ו-24 נשים. ההערכות בוצעו לפני ואחרי הטיפול באמצעות שאלונים, מנומטריה רקטאלית ו-Polysomnography במשך הלילה.

בקבוצת מטופלי מלטונין נרשמה ירידה במדד כאב הבטן, בהשוואה לקבוצת הפלסבו (0.7 לעומת 2.35, P<0.001) ועליה בסף הכאב הרקטאלי (1.2 מ”מ כספית לעומת 8.9, P<0.01). באף אחת מהקבוצות לא נרשם שינוי משמעותי בנפח וסוג הצואה, בתדירות היציאות או במדדי חרדה או דיכאון לאחר הטיפול. כמו כן, לא חלו שינויים בפרמטרים של השינה, כולל זמן שינה כללי, יעילות השינה, התעוררויות, משך שלבים 1-4 או שינת REM (Rapid Eye Movement) .

טיפול במלטונין לפני השינה במשך שבועיים החליש משמעותית את כאב הבטן והקטין את תחושת הכאב הרקטאלי, ללא שיפור בהפרעות השינה או מצוקה פסיכולוגית. הממצאים מצביעים על כך שהאפקט של מלטונין על כאב בטן בחולי IBS, הסובלים מהפרעות שינה, אינו-תלוי בהשפעתו על הפרעות השינה או הפרופיל הפסיכולוגי.

מגבלות המחקר כללו גודל מדגם קטן, תקופת טיפול קצרה, שימוש במנה אחת בלבד של מלטונין ורגישות מוגבלת למדדי החרדה והדיכאון.

לסיכום, החוקרים טוענים כי מחקרים עתידיים צריכים לבחון את הטיפול במינונים שונים של מלטונין, לבדוק את השפעות טיפול הניתן לזמן ממושך יותר ולבחון מדגם גדול יותר, במטרה להבין טוב יותר את תפקיד מלטונין ב-IBS ובהפרעות שינה.

Gut. 2005;54:1402-1407

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן