האם אכילת דגים מאיטה את קצב ההתדרדרות הקוגניטיבית עם הגיל? (Arch Neurol)

ממחקר חדש עולה כי ארוחת דגים אחת בשבוע מקטינה את הירידה הקוגניטיבית עם הגיל.

לדברי החוקרים, צריכת דגים ו-Omega-3 Fatty Acids קשורים בסיכון מופחת למחלת אלצהיימר ושבץ. Omega-3 Fatty Acids, ובעיקר Docosahexaenoic Acid (DHA), חיוניות להתפתחות נוירו-קוגניטיבית ותפקוד מוחי תקין.

במסגרת המחקר עקבו אחר תושבי שיקגו, מעל גיל 65. המדד העיקרי שנבדק היה השינוי במדד הקוגניטיבי, שנקבע לפי מודלים מעורבים וחושב ע”י סיכום התוצאות של 4 מבחנים סטנדרטים. במהלך 6 שנות מעקב עברו המשתתפים 3 הערכות תפקוד קוגניטיבי בביתם.

הירידה הממוצעת במדד התפקוד הקוגניטיבי עמדה על 0.04 Standardized Units/Year. לאחר תיקנון לגיל, מין, גזע, השכלה, פעילות קוגניטיבית, פעילות גופנית, צריכת אלכוהול וצריכת אנרגיה, נמצא קשר בין צריכת דגים ובין האטה בקצב הירידה הקוגניטיבית.

בהשוואה לירידה של -0.100 SU/Year בנבדקים שצרכו פחות ממנת דגים בשבוע, נרשמה ירידה של -0.090 SU/Year בנבדקים שצרכו מנת דגים אחת בשבוע (האטה של 10% בקצב). בקרב נבדקים שצרכו 2 ארוחות דגים בשבוע או יותר נרשמה האטה של 13% בקצב הירידה

(-0.088 SU/Year).

מצבים קרדיווסקולרים וצריכת ירקות ופירות לא השפיעו על הקשר בין אכילת דגים ובין האטת ירידה קוגניטיבית. עם זאת, חל שינוי בקשר לאחר תיקנון לצריכת שומן רווי, שומן רב בלתי-רווי וטרנס. יש מעט עדויות לפיהן צריכת Omega-3 Polyunsaturated Fatty Acid קשורה בשינוי קוגניטיבי.

לסיכום, ממצאי המחקר מצביעים על כך שאכילת מנת דגים אחת או יותר בשבוע עשוי להגן מפני ירידה קוגניטיבית הקשורה בגיל מבוגר. דרושים מחקרים נוספים בכדי לקבוע אם הרכב השומנים הוא הפקטור החשוב במזון ובכדי להבין טוב יותר את הקשר בין השניים.

Arch Neurol. Posted online Oct. 10, 2005.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן