נחירה ממושכת בקרב ילדים נפוצה ודורשת הערכה (ERS)

כ-10% מהילדים נוחרים באופן קבוע, וכמו במבוגרים, חסימת נשימה קשורה לבעיות בריאות אחרות.

הממצאים, שהוצגו בכנס השנתי של האיגוד הרספירטורי האירופאי, הראו כי ילדים שנוחרים נמצאים בסבירות גבוהה יותר לדלקות אזניים חוזרות ולהוצאת השקדים. יתכן והקשר הוא תוצאה של נזק מוקדם שנגרם ממצב כרוני בינקות או רגישות גבוהה יותר לזיהומים בדרכי האוויר העליונות.

החוקרים בדקו את שכיחות הנחירות בילדים וההשפעות על הבריאות לטווח ארוך כיוון שמחקרים קודמים הראו כי נחירה שגרתית בילדים קשורה להמוגלובין גבוה, בעיות התנהגות, יכולות אקדמיות נמוכות, אפילו ללא דום נשימה בשינה או היפוקסיה סירוגין.

החוקרים ערכו שאלונים ב-1998, 2001 ו-2003 ב-8,700 ילדים. 7,390 (85%) מההורים ענו על השאלון לפחות פעם אחת, ו-3,331 (38%) ענו בכל שלושת הפעמים.

ב-1998, 8% מהעונים ציינו כי ילדיהם נוחרים בלילה; הילדים היו בגיל 1-4 שנים באותו הזמן. ב-2001 ו-2003, אחוז הנחירות היה 11%. בזמן זה בילדים היו בגיל 4-7 שנים ו-6-9 שנים בהתאמה.

החוקרים מצאו גם כי הילדים שנחרו היו בסבירות להמשיך לנחור. מאלו שהוריהם דיווחו על נחירה ב-1998, 46% מההורים דיווחו על המשך הנחירה ב-2001, ו-35% דיווחו על נחירה ממושכת גם ב-2001 וגם ב-2003.

אלו שנחרו כשהיו בגילאים 6-9 היו בסבירות של פי 6 לנחור כשהיו בגיל 1-4 שנים, ובסבירות של פי 30 לנחור בגילאים 4-7 שנים. מהילדים בגיל 4-7 שנים, אלו שנחרו היו בסבירות של פי 2.6 להפרעות שינה (P < .01) ופי 1.4 לדלקות אזניים חוזרות (P = .04).

אלו שנחרו בגיל 1-4 שנים היו בסיכון של 17% לדלקות אזניים חוזרות בגיל 6-9 שנים וסיכון של 16% לניתוח הוצאת שקדים. לילדים שאינם נוחרים, אחוזי דלקות באזניים והוצאת שקדים היו 7% ו-3% בהתאמה. עם זאת, הבדלים אלו לא היו משמעותיים סטטיסטית.

למרות זאת, החוקרים מעודדים את הרופאים לקחת ברצינות את דיווחי ההורים לגבי נחירות ילדיהם ולבדוק ילדים אלו להפרעות נוספות, כמו דלקות אזניים חוזרות ולשאול את ההורים האם לילד היו בעיות אקדמיות או התנהגותיות, היכולות להיות קשורות לאיכות שינה נמוכה.

ERS 15th Annual Congress: Abstract 1605. Presented Sept. 19, 2005

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן