אלכוהוליסטים מצויים בסיכון מוגבר לזיהום לאחר ניתוח לב (Alcohol Clin Exp Res)

על-פי דיווח המפורסם לאחרונה, אלכוהוליסטים העוברים ניתוח לב מתוך בחירה מצויים בסיכון מוגבר פי 4 להתפתחות זיהום לאחר הניתוח, בהשוואה לאנשים שאינם אלכוהוליסטים. התוצאות מעידות כי הסיכון המוגבר עלול להיות קשור לעליה ברמות ה-interleukin-10 והקורטיזול.

החוקר הראשי, ד”ר Sander, מצהיר כי שיקול עיקרי הוא שבאלכוהוליסטים מופיעים שינויים מוגדרים במערכת החיסון לפני הופעת העדויות הקליניות להמצאות הזיהום. החוקרים מאמינים כי יתכן ששינויים אלה אחראיים לשיעור הזיהומים הגבוה יותר הנצפה לאחר ניתוח במחקר זה ובמחקרים אחרים.

במחקר השתתפו 10 חולים אלכוהוליסטים שעברו ניתוח לב מתוך בחירה ו-34 חולים לא אלכוהוליסטים. אלכוהוליזם הוגדר כשתיה של 60 גרם אתנול ביום לפחות והתאמה לקריטריוני ההתמכרות לאלכוהול, ואילו החולים שאינם אלכוהוליסטים הוגדרו כחולים השותים פחות מ-20 גרם אתנול ביום.

דגימות דם נאספו בנקודות זמן שונות לפני ואחרי הניתוח בכדי לבדוק את רמות ה-IL-10 והקורטיזול ורמתם של פקטורים חיסוניים אחרים. בהשוואה לקבוצת החולים שאינם אלכוהוליסטים, נמצאו החולים האלכוהוליסטים בסיכון הגבוה ביותר להתפתחות זיהום לאחר הניתוח. בנוסף לכך, נתקבל בקרב החולים האלכוהוליסטים שיעור גבוה יותר של שהיות במחלקה לטיפול נמרץ והופיעה בהם נטיה להתנתקות איטית יותר ממכשירי ההנשמה המכנית.

בקרב החולים האלכוהוליסטים נמצאו רמות גבוהות יותר של  IL-10 ושל קורטיזול לאחר הניתוח. למעשה, מדווחים החוקרים, רמות ה-IL-10 המוגבהות איפשרו חיזוי של התפתחות זיהום לאחר הניתוח.

ד”ר Sander מציין כי החוקרים מאמינים שטיפולים לשינוי תיפקוד מערכת החיסון לפני הניתוח ובמהלכו עשויים להפחית את שיעור הזיהומים ולקצר את משך השהייה המוגדל ביחידה לטיפול נמרץ. הוא מוסיף כי על החוקרים לתכנן מחקרים הבוחנים טיפולים לשינוי תפקוד מערכת החיסון בקבוצת חולים זו, המצוייה בסיכון גבוה.

לידיעה במדסקייפ

Alcohol Clin Exp Res 2005.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן