מחקר חדש בחן את השפעת טיפול בחסמי ביתא לפני ואחרי ניתוחים שאינם ניתוחי לב.
הנתונים נאספו ב-7 שיטות שונות, כולל 2 מאגרים ביבליוגרפיים וחיפוש בשבעה עיתונים רפואיים.
החוקרים סקרו וערכו מטה-אנליזה של מחקרים שבחנו את השפעת טיפול בחסמי ביתא בקרב חולים שעברו ניתוחים שאינם ניתוחי לב. התוצאות שנבדקו היו שיעורי תמותה כללית, שיעורי תמותה קרדיווסקולרית, אוטם שריר הלב לא-פטאלי, דום לב לא-פטאלי, שבץ לא-פטאלי, אי ספיקת לב, תת-לחץ דם הדורש טיפול, ברדיקרדיה הדורשת טיפול וברונכוספאזם.
בסקירה נכללו 22 מחקרים, בהם השתתפו 2,437 נבדקים. לא נרשם יתרון משמעותי של טיפול בחסמי ביתא לפני ואחרי הניתוח עבור אף אחת מן התוצאות שנמדדו. השיפור היחיד בעל חשיבות סטטיסטית נרשם עבור התוצאה המשולבת של תמותה קרדיווסקולרית, MI לא-פטאלי ודום לב לא-פטאלי – RR=0.44, 95% confidence interval 0.20 to 0.97, 99% confidence interval 0.16 to 1.24). Relative Risk עבור ברדיקרדיה הדורשת טיפול בנוכחות טיפול בחסמי ביתא, עמד על 2.27 (95% CI 1.53 to 3.36, 99% CI 1.36 to 3.80). חשיבות סטטיסטית נרשמה עבור הסיכון היחסי לתת-לחץ דם הדורש טיפול (RR=1.27, 95% CI 1.04 to 1.56, 99% CI 0.97 to 1.66).
לסיכום, העדויות לפיהן טיפול בחסמי ביתא לפני ואחרי ניתוח מקטין את הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים מעודדות אך בכל זאת אינן מספיקות בכדי להגיע למסקנות ברורות באשר לטיפול.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!