האם יש לטפל בחסמי ביתא גם בניתוחים שאינם ניתוחי לב? (BMJ)

מחקר חדש בחן את השפעת טיפול בחסמי ביתא לפני ואחרי ניתוחים שאינם ניתוחי לב.

הנתונים נאספו ב-7 שיטות שונות, כולל 2 מאגרים ביבליוגרפיים וחיפוש בשבעה עיתונים רפואיים.

החוקרים סקרו וערכו מטה-אנליזה של מחקרים שבחנו את השפעת טיפול בחסמי ביתא בקרב חולים שעברו ניתוחים שאינם ניתוחי לב. התוצאות שנבדקו היו שיעורי תמותה כללית, שיעורי תמותה קרדיווסקולרית, אוטם שריר הלב לא-פטאלי, דום לב לא-פטאלי, שבץ לא-פטאלי, אי ספיקת לב, תת-לחץ דם הדורש טיפול, ברדיקרדיה הדורשת טיפול וברונכוספאזם.

בסקירה נכללו 22 מחקרים, בהם השתתפו 2,437 נבדקים. לא נרשם יתרון משמעותי של טיפול בחסמי ביתא לפני ואחרי הניתוח עבור אף אחת מן התוצאות שנמדדו. השיפור היחיד בעל חשיבות סטטיסטית נרשם עבור התוצאה המשולבת של תמותה קרדיווסקולרית, MI לא-פטאלי ודום לב לא-פטאלי – RR=0.44, 95% confidence interval 0.20 to 0.97, 99% confidence interval 0.16 to 1.24). Relative Risk עבור ברדיקרדיה הדורשת טיפול בנוכחות טיפול בחסמי ביתא, עמד על 2.27 (95% CI 1.53 to 3.36, 99% CI 1.36 to 3.80). חשיבות סטטיסטית נרשמה עבור הסיכון היחסי לתת-לחץ דם הדורש טיפול (RR=1.27, 95% CI 1.04 to 1.56, 99% CI 0.97 to 1.66).

לסיכום, העדויות לפיהן טיפול בחסמי ביתא לפני ואחרי ניתוח מקטין את הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים מעודדות אך בכל זאת אינן מספיקות בכדי להגיע למסקנות ברורות באשר לטיפול.

BMJ  2005;331:313-321 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן