תרופה להורדת רמת הליפידים מפחיתה את הסיכון לתמותה כתוצאה משבץ (Neurology)

בחולים הנוטלים תרופה להורדת רמות הליפידים וחווים שבץ איסכמי פוחת הסיכון לתמותה לאחר השבץ ולהחמרה במצבם במהלך האישפוז. החוקרים ביצעו אנליזה רטרו-ספקטיבית בכדי לבדוק האם חולים המשתמשים בתרופות להפחתת רמות הליפידים, כולל סטטינים, מופיעה ירידה בחומרת השבץ וירידה בשיעור התמותה.

החוקרים השתמשו בסקאלת ה-NIH להערכת חומרת השבץ שסווג כמתון, בינוני, או חמור. דרוג באינדקס ה-Barthel שנקבע כעבור 6 חודשים שימש להערכת התוצאה התיפקודית בחולים. מידע אודות השימוש בתרופה להורדת רמות הכולסטרול בעת התרחשות השבץ היה זמין ב-650 חולים (גיל ממוצע 69.7 שנים). 57 מהם (8.8%) נטלו תרופות להורדת רמות הליפידים, ורובם של המשתמשים בתרופות אלו (90.9%) נטלו סטטינים.

בחולים שנטלו תרופות להורדת רמות הליפידים בעת השבץ הופיעה החמרה קלינית מכל גורם שהוא בתדירות נמוכה באופן מובהק סטטיסטית, בהשוואה לחולים שלא נטלו תרופות אלו (6.3% לעומת 18.2%, בהתאמה; p = 0.04). גם שיעור התמותה בתוך 90 ימים היה נמוך יותר בקרב חולים שנטלו תרופות להורדת רמות הליפידים בעת התרחשות השבץ (1.8% לעומת 10.6%, בהתאמה; p = 0.03).

שבץ חמור התרחש ב-10.7% וב-16.8% מהחולים שנטלו תרופות להורדת רמות הליפידים ומהחולים שלא נטלו אותן, בהתאמה. ההבדל לא נמצא מובהק סטטיסטית. החוקר הראשי, ד”ר Elkind, מסביר בראיון כי הממצאים תומכים בביצוע מחקרים נוספים שיקבעו האם קיימת תועלת במתן סטטינים מיד לאחר השבץ.

הוא מציין כי כעת מתחיל מחקר קליני במתן סטטינים בתוך 12 שעות מזמן התחלת השבץ וכי הם מאמינים שמינונים גבוהים יותר יהיו יעילים יותר ולכן בודקים את בטיחות השימוש במינון גבוה יותר של תרופות אלה. בנוסף, תנסה הקבוצה לקבוע האם שימוש בתרופות אלה עשוי להפחית את חומרת השבץ ואת הפגיעה בתיפקוד החולים, כמו גם את שיעורי התמותה.

ד”ר Elkind מזהיר כי עדיין לא הוכח באופן מכריע שיש לרשום סטטינים לחולים המצויים במצב אקוטי או אפילו שבחולים הנוטלים תרופות אלה מתקבלת תוצאה משופרת.

לידיעה במדסקייפ

Neurology 2005;65:253-258.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן