תפקוד קודם ויחסים, יותר מהורמונים, משפיעים על תיפקוד מיני בנשים באמצע החיים (Fertil Steril)

גורמי תיפקוד קודם ויחסים חשובים יותר מהורמונים לתיפקוד מיני אצל נשים באמצע החיים, מדווחים חוקרים בגיליון יולי של Fertility and Sterility.

אנליזה של ההשפעות היחסיות של גיל וגורמים הורמונלים על אספקטים של תיפקוד מיני אצל האישה הראתה כי גיל משפיע באופן שלילי על כל תחומי התיפקוד המיני וכי E2 (אסטרדיול) נמוך יותר משפיע באופן שלילי על העניין המיני של האישה והתגובתיות (גירוי, הנאה, אורגזמה) אך לא על תדירות הפעילות המינית. שנות אמצע החיים, בהן רוב הנשים חוות את המנופאוזה, מקבילות לשינויים חברתיים אחרים כמו עזיבת הילדים את הבית, ומחלות הקשורות לגיל של ההורים. בנסוף, חלק מהנשים עשויות להפסיד או להרוויח פרטנרים, לחלקם יש את הבעיות שלהם עם תיפקוד מיני.

במחקר שאלונים זה השתתפו 438 נשים שנולדו באוסטרליה בגיל 45-55 שעדיין קיבלו וסת בתחילת המחקר כשרואיינו בבתיהן. 8 שנים של מעקב שכללו 336 מהן, שלאף אחת מהן לא עברה כריתת רחם.

תגובה מינית נחזתה באמצעות רמות קודמות של תיפקוד מיני, שינוי מצב פרטנר, רגשות לפרטנרים, ורמות E2. רמות דיספראוניה קודמות ורמות E2 חזו דיספראוניה, ותדירות פעילות מינית נחזתה ע”י רמות קודמות של תיפקוד מיני, שינוי במצב פרטנר, רגשות לפרטנר ורמת תגובה מינית.

המינון המינימלי היעיל הדרוש להעלאת תגובה מינית ב-10% היה 700 pmol/L של E2, או פעמיים המינון הדרוש להפחתת דיספראוניה.

גורמי תיפקוד קודם ויחסים חשובים יותר מגורמים הורמונלים לתיפקוד המיני אצל אישה באמצע החיים.

מיגבלות המחקר כללו מדידה שנתית של הורמונים, העדר רגישות לבדיקות מסויימות, ועזירת המחקר עם הזמן.

רמות E2 הדרושות להבדל מינימלי קליני רלוונטי לתיפקוד מיני הן פי 2 מהדרוש לשיפור דיספראוניה, מסכמים החוקרים. תחליף E2 צריך להיות שווה ערך לרמות שלב אמצעי עד מאוחר של נשים המקבלות מחזור. מינונים נמוכים של אסטרוגן תומכים בעובדה כי טיפול הורמונלי חלופי לא יהיה יעיל בשמירה על תיפקוד מיני בנשים.

Fertil Steril. 2005;84:174-180

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן