מועד ההשכמה משפיע על השעון הביולוגי יותר מאשר מועד ההרדמות

תוצאותיו של מחקר פרוספקטיבי קטן שהוצגו במסגרת הכנס השנתי של ה-Associated Professional Sleep Societies, מעידות כי התעוררות בשעה מאוחרת גורמת לדחיה גדולה יותר בקצב השעון הביולוגי, בהשוואה להרדמות בשעה מאוחרת.

החוקרת הראשית, ד”ר Burgess, מסבירה בראיון כי בחברה המדורנית קיים מחסור כרוני בשעות שינה וכי סקר שנערך בשנת 2001 מעיד כי שליש מהאמריקאים ישנים 6 שעות ומטה במהלך לילות אמצע השבוע וש-17% מהם ממשיכים בהרגל זה גם במהלך לילות סוף השבוע.

במחקר שילבו החוקרים זמן הרדמות מאוחר קבוע, יחד עם זמני השכמה מוקדמים או מאוחרים ב-14 נבדקים בריאים (4 נשים, 10 גברים; גיל ממוצע 28.8±5.2 שנים) בעלי הרגלי שינה נורמליים (הליכה לישון ב-00:30±1.2 שעות, השכמה ב-7:57±1.0 שעות).

הנבדקים עברו 14 לילות “קצרים” של 6 שעות שינה ולאחריהם 14 לילות “ארוכים” של 9 שעות שינה (הליכה לישון באותה שעה עם דחיה בת 3 שעות בזמן ההשכמה). בין שתי התקופות בוצעה הפסקה בת 6 ימים.

הנבדקים ישנו בביתם וההענות למחקר אומתה באמצעות photosensor ו-actigraph על שורש כף היד. יריעות ניילון שחורות הוצמדו לחלונות חדר השינה בכדי להבטיח כי השינה תתבצע בחושך (פחות מ-1lux). הנבדקים הגיעו למעבדה בסיום כל אחת מתקופות המחקר להערכה באמצעות נטילת דגימות רוק במהלך חצי שעה, בהן נבדקה הימצאות melatonin.

התוצאות מעידות כי זמן ההשכמה המאוחר דחה את הופעת ה-melatonin בשל עור מעומעם (ה-DLMO) ב-2.5±0.8 שעות (21:36±1.2 ו-00:07±1.2; ערך P < .001) ואת ה-DLMOff ב-2.9±1.1 שעות (8:16±1.3 ו-11:09±1.9; ערך P < .001).

ד”ר Burgess מסבירה כי הדחיה בזמן השעון הביולוגי הופיעה בהתאם לזמן השינה, כמעט בדיוק כמו הדחיה בת 3 השעות במועד ההשכמה. היא מציינת כי ממצאי מחקר קודם הראו על תזוזה בת 0.5-1 שעות בשעון הביולוגי כאשר נבדקה אותה דחיה במועד ההליכה לישון.

ד”ר Burgess מוסיפה כי כל שינוי בזמני השינה משפיע על קצב הפעולה של השעון הביולוגי, אך השינוי בשעת ההשכמה משפיע יותר מאשר השינוי במועד ההליכה לישון. כדוגמא, היא מציינת, השינה במהלך סוף השבוע משפיעה מאוד ביצירת דחיה בשעון הביולוגי, דבר המקשה על החזרה לשעת ההשכמה הקבועה בתחילת השבוע.

ד”ר Burgess מציינת כי הדחיה רבה יותר בשל העדר חשיפה לאור יום ועשויה אף לשקף ירידה בתגובה לגירוי זה. היא מסכמת כי מיעוט בשינה הופך לתופעה שכיחה וכי יתכן שהדבר נובע מריבוי שעות העבודה והעדר רצונם של האנשים לוותר על זמן הפנאי שלהם. היא מציינת כי הדרך הטובה ביותר להתגבר על מחסור בשעות שינה הוא ללכת לישון מוקדם יותר.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן